מוסר עבודה והתמכרות לעבודה

האם מוסר עבודה הוא אופיום להמונים? האם השאיפה של אנשים לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר, היא בעצם נקודת תורפה שמאפשרת למעסיקיהם לשלוט בהם ביתר קלות?

ובכן, זה בוודאי תיאור קצת קיצוני של העניין, אבל אין ספק שיש בכך יותר משמץ של אמת - כולנו ראינו אנשים שאכפת להם ממקום העבודה שלהם יותר מהבוסים שמדרבנים אותם לעבוד קשה. בעלי המזל שביניהם נפלטים החוצה, מסיבה זו או אחרת, לפני שהתישו עצמם בעבודה קשה. חסרי המזל, מתמכרים.

וורקוהוליזם היא תופעה שנחקרה לא מעט בשלושת העשורים האחרונים, בארה"ב ואירופה ואפילו ביפן שבה מתועדים לא מעט מקרים של אנשים שמתו כתוצאה מעבודת יתר. ביפן החלו להנהיג לקראת סוף שנות השמונים חופשות כפויות על עובדים שלא רצו לצאת לחופש, והחל משנות התשעים התרבו מקרים של תביעות נכות רלוונטיות ותביעות נזיקין של נשים שבני זוגן מתו כתוצאה מעבודה מאומצת מדי.

אם מקבלים את גישתו של מקס וובר, המוצגת במאמרו הידוע "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם", אז התרבות הקפיטליסטית ללא ספק מעודדת אנשים לעבוד קשה כדרך חיים - אם כי לאו דווקא עד מוות. את חיבתם המוגזמת של הפועלים לעבודה עליה מדבר לפרג' אפשר לתרגם למונחים שלנו כנטייה להתמכר לעבודה כפתרון לבעיות אחרות בחיים ולנטייה כללית לראות בעבודה ערך.

באופן אירוני, רובנו מכירים את הרעיון של עבודה כערך בקונטקסט הלאומי שלו - הציוני או הדתי-ציוני. "שחרור העבודה" של מפא"י, "תורה ועבודה" של בני עקיבא, וכו'. גם ביהדות קיים מושג העבודה, בעיקר כשלילה של הנצרכות בבחינת "שלא להצטרך לידי מתנת בשר ודם".

בהקשר הזה, לא מפתיע שההתנגדות להיעדר-עבודה היא לעיתים קרובות בעלת אופי דתי או אמוציונלי. לדוגמא, הגישה הנאו-ליברלית שרואה במי שאיננו עובד בטלן ולא סתם מובטל, כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר, לא רק שהאדם אדון לגורלו במובן האקזיסטנציאליסטי-הומניסטי הישן, אלא שמי שלכאורה איננו אדון לגורלו הוא בדוואי "אשם" בגורלו.

האם מי שאינם מכורים לעבודה או לא מחזיקים בעבודה הם אנשים חסרי מוסר עבודה? לאו דווקא. האם מוסר עבודה הוא דבר רע? תלוי, מן הסתם, את מי שואלים ובאיזה הקשר. בסופו של דבר, כולנו אוהבים שכשהעבודה נעשית עבורנו היא נעשית היטב, באופן ישר ואתי ואיכפתי. בכל אופן, עדיף בלי להמתכר.

עבודה ושביתה מעבודה

אחרי שדיברנו קצת בבלוג הזה על חשיבות העבודה, בואו נדבר קצת על חשיבות השביתה מעבודה. זהו נושא גדול שלא נוכל להקיף את כולו בפוסט אחד כמובן, אבל אפשר להעלות כמה נקודות למחשבה - בפוסט הזה ואולי קצת גם בפוסטים הבאים.

ראשית, כדאי להזכיר שהרעיון לשבות מעבודה, באופן יזום ועקרוני, הוא רעיון יהודי. ואני מדבר כמובן על השבת - "שבת" מלשון לשבות. היום זה נראה לנו טריוויאלי שישנם זמני עבודה ומנוחה וישנו חוק "שעות עבודה ומנוחה", אבל כשהיהודים שבתו מעבודה בארץ ישראל שתחת הכיבוש הרומאי בשלהי תקופת בית-שני, הרומאים היו מוטרדים מאד מהרעיון הזה וחששו מאד שהוא יתפשט לשאר חלקי האימפריה.

בעולם הנוצרי, גם בתקופות שבו נהגו להעסיק ילדים במכרות פחות במשך 16 שעות ביום, היה כבר ברור שיש צורך ביום אחד שבו ישבתו מעבודה, ולמרות שליום הזה היה הקשר דתי - עדיין זו תופעה שאי אפשר להתעלם מהחשיבות שלה. בין שהמטרה היא פולחן, מנוחה, בילוי או השגת הישג הקשור לזכויות עובדים - לשבות זה דבר חשוב.

דוגמא אקטואלית: השביתה של עובדי האוניברסיטה הפתוחה:



תחשבו על זה.

7 טיפים לבחירת בעלי מקצוע

אם אתם מתכננים שיפוץ או תיקון משמעותי בביתכם, הבחירה בבעל מקצוע רציני והגון היא הדבר הכי חשוב מבחינתכם. שבעת הטיפים הפשוטים האלה יעזרו לכם לבחור בעלי מקצוע טובים לכל עבודה.

1. היו בעלי מקצוע. טוב, אתם לא צריכים ממש להיות בעלי המקצוע בעצמכם, אבל כדאי ללמוד את חומר. לפני שתפנו לבקש הצעות מחיר הקפידו ללמוד את הנושא ולהכיר את המושגים ואופן התמחור המקובל. כך תדעו לשפוט האם בעל מקצוע אליו אתם פונים מוסר לכם מידע נכון ומקצועי או "מסבן אתכם". אל תנופפו בידע שלכם - שאלו שאלות תמימות ושימו לב לתשובות שאתם מקבלים.

2. העדיפו בעלי מקצוע מומלצים. תנו עדיפות לבעלי מקצוע שקיבלתם עליהם המלצות או היעזרו באתר לדירוג בעלי מקצוע. ספרו לבעל המקצוע מי הפנה אתכם אליו, כדי ליצור מחוייבות. אם מדובר בעבודה גדולה, בקשו מבעל המקצוע המלצות מלקוחות קודמים.

3. בקשו הצעה מפורטת. הצעת המחיר צריכה להיות מפורטת ככל האפשר ולהתייחס לכל מרכיבי העבודה וההוצאה - חלקים, חומרים, שעות עבודה, תיאור העבודה, פירוט של החומרים או החלקים בהם ייעשה שימוש וכו'. וכמובן: תוקף ההצעה.

4. התעמקו באותיות הקטנות. שימו לב שההצעה כוללת גם את כל הפרטים ה"טכניים": שם בעל המקצוע או החברה, פרטי העוסק, כתובות, טלפונים, פרטי הרשיון המקצועי אם נדרש כזה, וכו'.

5. פנו למספר בעלי מקצוע לבקש הצעות. אם מדובר בשוק שיש בו תחרות, פנו לשלושה בעלי מקצוע לפחות לפני שאתם בוחרים. אל תלכו על ההצעה הזולה ביותר - לכו על ההצעה שנראית הכי רצינית. בכל מקרה, כדאי לעיין במחירון מקצועי של התחום, אם קיים כזה, לפני ש

6. שימו לב ללו"ז. הקפידו לסכם בעל-פה על לוח-זמנים לעבודה, אך הקפידו לקבל הכל גם בכתב, כחלק מהצעת המחיר. בעלי מקצוע טובים אינם חוששים להגדיר מסגרת זמן וידעו גם לציין מהם האילוצים האפשריים.

7. היו הוגנים. אם אתם רוצים שיהיו הוגנים אתכם, הקפידו לבוא בידיים נקיות ולהניח הכל על השולחן. אל תנסו לנצל ולא ינסו לנצל אתכם.

עבודה שמכבדת את בעליה

הורינו לימדו אותנו שכל עבודה מכבדת את בעליה. אפשר להוסיף: איש מקצוע טוב עושה כבוד למקצוע.

ההתייחסות לעבודה כאל ערך היא נושא מורכב ואפילו טעון. אצל המפא"יניקים - לימים אנשי מפלגת העבודה - כמיטב המסורת הסוציאליסטית/קומוניסטית, העבודה היא ערך מרכזי. כך גם אצל תנועות אידיאולוגיות משיקות, כמו הציונות הדתית למשל (היא חרטה על דגלה את הצירוף "תורה ועבודה", תעצרו רגע ותחשבו על זה).

בקצה השני נמצא פול לפארג', חתנו של מארכס, שטוען שאהבת העבודה והעלתה למדרגת ערך היא מהשקרים הגדולים של התרבות הקפיטליסטית, המשרתת אותו כאמצעי דיכוי. בספרו "הזכות לעצלות" הוא מביא דוגמאות רבות לכך, ואף מצטט בין השאר אמירות של מנהיגים דתיים (נוצרים כמובן) שהציגו את העבודה הקשה כמצווה דתית.

בימינו, האמירה שכל עבודה מכבדת את בעליה מייצגת במידה רבה ראייה נאיבית של מציאות שבה מוסר עבודה מנוצל על-ידי מעסיקים לא הגונים. עדיין, מוסר עבודה ואתיקה הם דברים שאין מה להתבייש בהם, בעיקר כשאיכות העבודה שנעשית משפיעה על עוד אנשים מלבד המעסיק. במצב שבו קשה לתת אמון בבעלי מקצוע בכמעט כל תחום, אתיקה מקצועית - או סתם הגינות אנושית בסיסית - הם מצרכים יקרי ערך.