מחלות של בעלי מקצוע

אומרים ש"כל אחד והחבילה שלו" וזה נכון גם במה שקשור לבריאות של בעלי מקצוע שונים - לכל תחום יש את הסיכונים המקצועיים והמחלות האופייניות שלו.

בואו נסקור במהירות את הדוגמאות העיקריות:

שיפוצניקים, טייחים, וכל מי שחשוף בעבודה שלו להרבה אבק, נוטים יותר לסבול ממחלות עיניים, בעיות בדרכי הנשימה וכדומה.

צבעים, מדביקי פרקטים, ובעלי מקצוע אחרים שנחשפים לאדים של חומרי צבע ודבקים, נוטים יותר לסבול מבעיות כמו מיגרנות וכאבי ראש, מחלות בדרכי הנשימה ועוד.

אינסטלטורים ומדבירים סובלים מבעיות דומות, בגלל החשיפה לחומרים כימיים שונים, לרבות חומרי ניקוי.

חשמלאים, שלא במפתיע, נוטים יותר להתחשמל בזמן העבודה - למרות שהסטטיסטיקה שלהם קצת יותר טובה מחלק מבעלי המקצוע כי בכל זאת הם חשמלאים...

עובדי חברות גינון נוטים לסבול יותר מבעיות עור, גם בגלל החשיפה לשמש וגם בגלל החשיפה לחרקים שונים במהלך העבודה.

מובילים, שלא במפתיע, סובלים בשכיחות גבוהה יחסית מבעיות גב ובעיות אורתופדיות אחרות. כך גם מתקיני דודים. זגגים, מנעולנים, מסגרים ומתקני תריסים, סובלים יותר מחתכים ופציעות שונות בכפות הידיים.

כיום ישנן מרפאות מיוחדות של "רפואה תעסוקתית" לכל קופות החולים, ומומלץ מאד לבקר במרפאה כזו לפחות פעם אחת ולהיוועץ עם רופא מומחה לגבי הסיכונים המקצועיים, אמצעי הזהירות והמניעה והטיפולים הקיימים, למי שעוסק במקצוע שלכם.

3 דוגמאות של בעלי מקצועות

ישנם סוגים שונים ורבים של בעלי מקצוע ושל מקצועות. כדי להמחיש את הפלואידיות של הביטוי ושל משמעויותיו הפרקטיות ותלויות ההקשר, נביא שלוש דוגמאות.

1. עורכי דין. פעם קראו להם "בעלי מקצועות חופשיים" אבל היום הופקע הביטוי בעלי מקצוע ובדרך-כלל כאשר משתמשים בו מתכוונים לבעלי מקצוע לבית שמציעים שירותי תיקונים וטכנאות, שיפוצים ובנייה, ניקיון וטיפוח, עיצוב או הדברה. לכן, לעיתים קרובות כאשר עו"ד אחד אומר על רעהו שהוא "בעל מקצוע", הוא יאמר זאת בציניות. לומר על עמית שהוא בעל מקצוע זה כמו לומר על מישהו שהוא בחור טוב.

2. חשמלאים. כדי להיות חשמלאי עליך ללמוד ולעמוד בבחינות, לקבל תעודה ורישיון, להירשם דרך משרד העבודה, וכל זה לפני שהרווחת את השקל הראשון. רוב החשמלאים עובדים כשכירים בחברות שמעניקות שירותי חשמל. חשמלאים עצמאיים מרוויחים בעיקר מעבודות קטנות של תיקוני קצרים והחלפת שקעים - עבודות שמשלמים עליהם מאות שקלים בודדות אם בכלל.

3. קבלני שיפוצים. קבלן השיפוצים שלעיתים יכונה שיפוצניק, יכול להיות בעל עסק קטן או בעלים של חברה בעלת מחזורים עסקיים של עשרות מיליונים. קבלן מהסוג השני עשוי להיות "בעל מקצוע" בעצמו אבל בדרך כלל הוא יעסיק בעלי מקצוע רבים ושונים. כדי לעסוק בשיפוצים לא צריך תעודה ולא רישיון, רק ניסיון. רוב השיפוצניקים לומדים את העבודה במסגרת העסקה בעסק משפחתי.

בקיצור: בעלי מקצוע בתחומים שונים מתייחסים אחרת לביטוי "בעל מקצוע" ונדרשים לאסמכתאות שונות כדי להוכיח את מעמדם המקצועי. זה שילוב בין הדינמיקה של השפה והז'רגון לבין הדינמיקה של שווקי העבודה והמקצועות.

חופשיים?

בעבר נהגו לכנות אנשים שעסקו במקצועות מסוימים בעלי מקצועות חופשיים. משום מה, ה"חופשיים" נעלם מהמשוואה.

כשאמרו לנו פעם בעלי מקצוע - תמיד בתוספת של חופשיים - אנשים חשבו על רואי חשבון ועורכי-דין. זה כנראה התאים, אולי בגלל שדימינו לעצמנו שאנשים שעוסקים במקצועות כאלה, הם בעלי עצמאות כלכלית שמאפשרת להם להיות חופשיים כציפור.

לאן נעלם החופש מהשם? ואיך הוא הפך כינוי לאינסטלטורים, חשמלאים וטכנאים? זאת, כנראה, לא נדע. אבל אפשר לשער שהדימוי הרומנטי של החופש נתגלה כנאיבי כשהמוני עו"דים צעירים מצאו את עצמם מועסקים בשכר רעב כמתמחים. קשה להשתחרר מהתחושה שהיה כאן איזה סוג של תרגיל מצד הגילדה, שדאגה לעצמה בכך שהציפה את השוק בכוח עבודה זול.

בעלי מקצוע מאושרים יש בכל מיני תחומים, אבל מספרם בכל מקרה קטן. אפשר להתווכח עם הטענה לפיה כל מקצוע מכבד את בעליו, אבל קשה לחלוק על כך שחלק מהמקצועות היוקרתיים נתגלו עם השנים כאכזבה. אם כבר להיות בעלי מקצוע, אז לא בטוח שעורך-דין עדיף מטכנאי, וה"חופש" בוודאי לא שייך לפה.

בעלי מקצוע חופשיים באמת

רבים מאתנו חיים היום במצב של דיאלקטיקה אקזיסטנציאליסטית, עם רכיבי זהות שנמצאים בקונפליקט. מצד אחד, חינכו אותנו שכל עבודה מכבדת את בעליה. מצד שני, איזה כבוד יש בעבודה שבה תנאינו נפגעים בהתמדה וכאשר מעסיקינו רואים בנו סטטיסטים ולא בני אדם?

יש קונפליקט בין מוסר העבודה שמשותף לרבים, והאמונה ש"חשוב לעבוד" לבין התובנה ההולכת ומתגבשת כי אנחנו מנוצלים וכי אותו מוסר עבודה עומד לנו לרועץ כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו פועלים בניגוד לאינטרסים הבסיסיים שלנו.

עובדים חרוצים, בעלי מוסר עבודה גבוה, הם הלחם והמים של המעסיק המנצל. הוא נהנה לעיתים משולי רווח והחזר השקעה של מאות ואפילו אלפי אחוזים על עובד המשתכר באופן שמקשה עליו "לגמור את החודש".

אין פלא אם כן שניתן לראות תופעה הולכת ומתגברת של שכירים שהופכים לעצמאים, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים שעבדו עבור ארגונים גדולים והיום עובדים עבור עצמם.

בחירת מקצוע

הפרקטיקה של בחירת מקצוע, או יותר נכון - של ייעוץ בבחירת מקצוע - הולכת ומאבדת מהרלוונטיות שלה. פעם בחרנו לבד, אחר-כך היה מי שאמר לנו למה אנחנו מתאימים והיום זה כבר עניין של מזל - לאיפה אנחנו מתגלגלים.

חלק מהשינוי בדפוסים של בחירת המקצוע קשור לעובדה שמעטים מאיתנו יעבדו במקצוע אחד שנים רבות כמו הורינו. בדורות הקודמים, מי שמצא עבודה שמתאימה לו, פחות או יותר, עשוי היה למצוא את עצמו עובד בה עד הפנסיה. בעלי מקצועות חופשיים, שבהרבה מקרים "יועדו" למקצוע המסויים (האמא רצתה ילד רופא וכו') היו לומדים במשך שנים ואז עוסקים במקצוע בשארית חייהם.

כיום זה לא נדיר שאנשים מוותרים על עיסוק בתחום בו למדו. גם כי לעיתים קרובות קשה למצוא בו עבודה וגם כי יותר אנשים מרשים לעצמם להודות לעצמם שהמקצוע שבחרו ללמוד לא באמת מתאים להם. במקום לעבוד במקום עבודה מסויים למשך שארית חיינו (כלומר, עד הפנסיה), רבים מאתנו מחליפים מקום עבודה בתדירות של אחת לכמה שנים או יותר.

אין פלא שכל הקונספט של בחירת מקצוע או של מבדקי התאמה שיאמרו לנו לאיזה מקצוע אנחנו מתאימים, הולך ונעלם. למה אנחנו הכי מתאימים? זה ברור - למה שהכי מושך אותנו.