יום שלישי, 26 ביולי 2011

בעלי מקצוע בימים של אוהלים

אילו בעלי מקצוע נהנים בימים האלה מביקוש גדול יותר לשירותיהם?
מאחת האוהלים שינתה את הקיץ הזה מקצה לקצה. מה שהיה במשך כל השנים "עונת המלפפונים", הפך השנה לעונה מרתקת מבחינה חדשותית.

זה משפיע על החיים של כולנו במגוון דרכים, חלק מהן מן הסתם דרכים שעוד איננו מבינים וייקח לנו אולי הרבה זמן עד שנבין. בכל אופן, בשלב הזה כבר אפשר לנסות לנחש כיצד המחאה, המאהלים והסיקור החדשותי - בשילוב עם העובדה שבדיוק עכשיו עוברים עלינו הימים הכי חמים בשנה - משפיעים על הביקוש לשירותיהם של בעלי מקצוע שונים.

בתור התחלה, יש דבר שעליו קשה להתווכח: טכנאי מזגנים הם האנשים הכי מבוקשים היום. כי בימים כאלה מי שיש לו בית משתדל להישאר בו, במיוחד אם הוא גר בתל אביב. קלקול במזגן יוצר משבר דיור מסוג שקשה להתעלם ממנו.

לפעמים החוליה החלשה היא דווקא רשת החשמל הביתית, ולכן כמו בכל קיץ אפשר להניח שנדרשים הרבה חשמלאים. שלא לדבר על טכנאי טלוויזיה וטכנאים בכלל.

מצד שני, במקומות שבהם אנשים עוזבים את הבתים והולכים למאהלים, יש מן הסתם הרבה פרצות שקוראות לגנבים - אנחנו מנחשים שהמנעולנים לא מסתובבים מחוסרי עבודה בימים האלה.

לעומתם, אולי יש קצת מנוחה לאינסטלטורים, צבעים, טכנאי דוודים וכיוצא באלו. ואנחנו מאד מקווים שבחברות הגינון עובדים פחות קשה בימים האלה ושותים הרבה ואולי גם מורחים קרם שיזוף.

ובמאהלים? במאהלים אין ממש כסף לשלם על שירותים לבית וגם לא ממש צריך מנעולנים, צבעים או אינסטלטורים. ובכל זאת, סביר להניח שתמצאו שם בעלי מקצוע לא מעטים, כי משבר הדיור משותף לרבים רבים - גם אנשים שיש להם עבודה ומקצוע.

יום ראשון, 24 באפריל 2011

הפעם יצאת צדיק, חשמלאי

חמש שנים עברו מאז העונה האחרונה של "יצאת צדיק", ושלוש או ארבע כמדומני מאז שהוכרעה התביעה האחרונה של בעלי מקצוע ש"נפגעו" נגד הפקת התוכנית. בכל זאת, עד היום קשה לומר אם היא עשתה לנו יותר טוב או יותר רע.

אישית, אני לא ראיתי את התוכנית כששודרה, או לפחות השתדלתי שלא. עם כל הפרומואים והבקרובים והלקטים וכו' קשה שלא לראות לפחות סצינה או שתיים מכל סדרת ריאליטי, ולצורך העניין לא משנה אם זה הדוגמניות 1, היפה והחנון 2 או יצאת צדיק 3. אז קשה שלא לראות בכלל אבל אפשר לנסות לראות כמה שפחות.

מכל מקום, היום כבר אפשר לראות חלק גדול מהסדרה ברשת, וכן - גם אני נתקלתי בזה פה ושם. וכן, מודה שלא התאפקתי וצפיתי. בדיעבד, אולי חבל.

אני לא חולק על החשיבות של תוכניות צרכניות כמו יצאת צדיק, כולל במיוחד כאלו שכוללות תחקירים וחושפות עוולות צרכניות או מלמדות את הצופים להתגונן טוב יותר מפני מעשי עוקץ והונאה.

אבל יש לי תחושה שיצאת צדיק, בדומה מאד ל"כלבוטק" של רפי גינת, גלשה למחוזות הפופוליזם והלבנת הפנים. הרי זו לא באמת חוכמה גדולה להתעמר בחאפר; הרבה יותר קל להציק לדגיגים מאשר להתקרב לכרישים הגדולים.

אז כן, בעקבות התוכנית הזו הרבה אנשים הפכו זהירים יותר - מרמים פחות ו/או נותנים שירמו אותם פחות. מצד שני, גם את החשדנות והפראנויה ישנם מי שיודעים לנצל לעשיית רווח, והם לא תמיד טובים מאלו שמהם למדנו להיזהר.

ומעבר לזה, יש לדעתי משהו מאד לא חינוכי - וגם די מעיק - באיש הטלוויזיה שעט על החשמלאי ומצווח שהוא עבר את המבחן. זה נראה כמו יותר מדי כוח, או שימוש לא זהיר בכוח, כשמכריעים גורלות של אנשים לשבט או לחסד, בפומבי, בפריים טיים. לחשוף את קלונו של אדם בטלוויזיה תמיד מרגיש כמו לינץ'.

ברגעי ההכרעה יהודה הכט, מאחורי הפרגוד, נראה סופק כפיו בתקווה - שהחשמלאי לא יפשל, שיצא מישהו צדיק לשם שינוי. אבל אז, כשהוא בא ומשבח את החשמלאי, קשה שלא לחשוב שמה שהוא אומר לו הוא בעצם "הפעם יצאת צדיק, חשמלאי".

כי הרי זו החוויה הרגילה שלנו במדינה הזו: תמיד מרגישים שהפעם שיחק לנו המזל ואי אפשר לדעת מה יקרה בפעם הבאה. לא לעולם חוסן וכו'. שום דבר טוב לא יכול לצאת מכל כך הרבה פחד.

יום שני, 21 במרץ 2011

בעלי מקצוע לבית עם ילדים

בית או מוסד לימוד שיש בו ילדים קטנים צריך להפעיל שיקולים רחבים ומורכבים יותר בבחירת בעלי מקצוע מאשר עסק או משק בית רגיל. כמה הערות בנושא.

ישנם לא מעט פרמטרים משתנים שעשויים להוות מרכיב בשיקולים שלכם כאשר אתם בוחרים עם אילו בעלי מקצוע לעבוד.

כולנו מעדיפים את בעלי המקצוע שלנו הגונים, אמינים, מקצועיים וגם סימפטיים, ואם אפשר אז שלא יגבו יותר מדי כסף. במצב רגיל, כשמוצאים בעל מקצוע שעונה לדרישות האלו, העבודה שלו היא "קופסא שחורה" - לא ממש מעניין אותנו מתי יבוא ומתי ילך ואילו חומרים ומכשירים ישתמש.

אבל כשילדים נכנסים לתמונה, תמהיל השיקולים משתנה. מי שיש לו ילדים בבית או בעבודה (כולל גננות שמזמינה עבודות שונות עבור עבור גני ילדים) צריך להביא בחשבון את הצרכים והאילוצים המיוחדים שזה כופה עליו, אם הוא רוצה להעניק לילדים סביבה מוגנת.

בראש ובראשונה, יש לשאוף לרמה הרבה יותר גבוהה של בטיחות - משהו שישנם עסקים ובעלי מקצוע שמתמחים בו. מדובר גם על בטיחות במהלך העבודה וגם אחריה.

לדוגמא, נגר שמבצע עבודת נגרות עבור גן ילדים או בית ספר, טוב יעשה אם יצמצם את מרכיבי העבודה הכוללים שימוש בכלים מסוכנים (מסורים למשל) וחומרים בעייתיים (צבע, דבק, פוליטורה) בנוכחות הילדים. אך מעבר לכך, אם הוא בונה רהיט עבור ילדי גן עליו להבטיח שיהיה בטיחותי (למשל: בלי פינות חדות).

נושא החומרים בהם נעשה שימוש הוא אקוטי, גם במקרה של עבודת צבע, שיפוצים למיניהם, אינסטלציה (שם גם יש חשיבות לנושא הבטיחות כשבוחרים כלים סניטריים מתאימים) וגם הדברה. ספציפית, בנושא האחרון, ישנה פופולריות הולכת וגדלה לשיטות הדברה טבעיות, אורגניות וירוקות (תוכלו לקרוא על כך עוד במאמר "הדברה ללא חומרי הדברה" באתר המקצוענים).

נכון לעכשיו, אין כמעט עסקים ובעלי מקצוע שמציעים את שירותיהם באופן בלעדי לגני ילדים ובתי ספר. מה שיש זה בעיקר חברות עם התמחויות ספציפיות (כמו הדברה טבעית) שמציעים שירותים למוסדות עם אוכלוסייה רגישה - גנים, בתי חולים, קופות חולים וכו'.

אבל ההתעוררות הגוברת בתחום בוודאי תוביל לשינוי בשנים הבאות, ולעת עתה עוד ועוד נותני שירותים מפרסמים כי פיתחו התמחות בביצוע עבודות בסטנדרטים בטיחותיים גבוהים, שמתאימים יותר לילדים ולהוריהם.

יום חמישי, 27 בינואר 2011

בעלי מקצוע לבית בישראל - חלק ב'

למדריך בעלי המקצוע של דפי זהב הצטרף בשנות השמונים שחקן חדש: המקומון.

בשנות השמונים מדריך הנייר של דפי זהב שלט בכיפה. כדי למצוא מספר טלפון של אדם ספציפי נהגנו לחפש במדריך הטלפון או להתקשר למודיעין 144 (או למעשה: 14 באותם ימים. ה-4 הנוספת הצטרפה מאוחר יותר). כדי למצוא מספרי טלפון של בעלי מקצוע ספציפיים, או עסקים בכלל, חיפשנו בדפי זהב.

אף מתחרה לא יכול היה להתמודד עם המדריך הזהוב ברמה הארצית, אך באותן שנים החלו להיווצר אלטרנטיבות ברמה המקומית, והן הפכו משמעותיות יותר בשנות התשעים.

השנים, כדאי לזכור, הן שנות המקומונים - בראש ובראשונה אלו של קבוצת שוקן (הארץ, חדשות, ולימים TheMarker), כשמעל כולם היה הכוכב: העיר, המקומון האלמותי של תל-אביב.

יום רביעי, 19 בינואר 2011

בעלי מקצוע בישראל

בעלי מקצוע בישראל - חלק ראשון בסקירה היסטורית על תחום בחירת בעלי המקצוע בישראל, מהימים של הגרוש בחור ועד להופעת מדריכי בעלי המקצוע האינטרנטיים מהדור החדש.

במשך שנים רבות היה מדריך הנייר העברי של דפי זהב מקור עיקרי לחיפוש בעלי מקצוע. קשה לתפוס את זה היום, אבל בשנת 1968, כשמוריס קהן רכש את זכויות השימוש במותג הוותיק Yellow Pages, זה היה פחות או יותר הדבר הכי חדשני שאפשר לחשוב עליו.

לפני כן, אם לא היה לך מספר טלפון של צבע (טכנית - ברוב המקרים פשוט לא היה לך טלפון), הטוב ביותר שיכולת לעשות הוא ללכת לחפש אחד, רגלית. ומצד שני, באותם ימים היו לך שכונה התיקונצ'יק או השיפוצניק שלה, כולם הכירו את כולם. המשק היה ריכוזי יותר - עם פחות חברות מסחריות - כך שהפרסום בעיתונים היה זול יותר, ולעיתים קרובות אפשר היה למצוא בעיתון מודעות של בעלי מקצוע לבית.

בשנות השבעים והשמונים זה השתנה, והמדריך הצהוב הפך מקור עיקרי לאיתור והזמנת בעלי מקצוע. פתאום היה מבחר גדול יותר והרבה אפשרויות לבחור מהן. בעלי עסקים גילו שהקהל הוותיק שלהם מתדלדל ולעומת זאת שמגיעים אליהם אנשים חדשים.

יום רביעי, 10 בנובמבר 2010

הדברה: אפשר גם בחורף

הדברה בחורף? בהחלט - יש בה היגיון רב. היא תהיה משתלמת יותר ותקבלו שירות טוב ובזמן. למה? כי כולם מדבירים בקיץ.

הדברת מזיקים בדרך-כלל מתבצעת בקיץ, מסיבה בנאלית מאד: זו העונה בה רוב המזיקים תוקפים ובני האדם נאלצים להיזכר שהם קיימים ולהזמין מדביר כדי שיטפל בבעיה.

זה ממש לא אומר שהקיץ הוא העונה האידיאלית לביצוע הדברות. למעשה, מי שמדביר בקיץ יצטרך לחכות זמן רב יותר וגם ישלם יותר, כי זו העונה החמה - בכל המובנים.

העונה בה רוב האנשים נזקקים לשירות מסוים היא העונה בה הוא הכי יקר, בה זמן ההמתנה לשירות הכי ארוך, וזו שבה בעלי מקצוע נוטים יותר לאחר או להבריז (נו, טוב, סליחה על הסלנג: נוטים לא להגיע).

כיום עבודות הדברה מתבצעות עם חומרים שיש להם תוחלת חיים ארוכה, של חודשים רבים ובמקרים מסוימים עד שנתיים. אתם גם תקבלו אחריות על העבודה, שתכסה אתכם לא רק בעונה בה תזמינו את המדביר אלא לאורך כל השנה שלאחריה - כולל הקיץ.

יום רביעי, 18 באוגוסט 2010

בעלי המקצוע הטובים ביותר בעולם

במדינת ישראל אין כנראה הערכה מספקת לבעלי מקצוע כמו אינסטלטורים או חשמלאים - אחרת קשה להסביר מדוע אין אצלנו תחרויות מקצועיות ביניהם, כפי שיש במדינות אחרות.

כן - אנחנו מדברים על תחרויות של בעלי מקצוע, אינסטלטור באינסטלטור ושיפוצניק בשיפוצניק. כמו רודיאו, כמו "קרב סכינים", כמו מרוץ מכוניות או תחרות ריצה, רק עם סרבל עבודה וארגז כלים.

כמה דוגמאות מתוך המאמר בעלי המקצוע הטובים בעולם:

SkillPLUMB. תחרות אינסטלטורים אתגרית שנערכת כל שנה בבריטניה, כבר שני עשורים.

יום רביעי, 11 באוגוסט 2010

העולם שאחרי דפי זהב

פעם היו לנו שתי אפשרויות: דפי זהב או המלצה של חבר (או בן משפחה, וכו'). אתרי בעלי המקצוע מנסים להציע פתרון שמזכיר יותר את ההמלצה. עובד? תלוי אצל מי.

בעולם הישן לא היה מקום ליותר מדי התלבטויות. בכפר או בשכונה בה גרת, היה לרוב בעל מקצוע אחד מכל סוג - או בעל מקצוע אחד שעשה הכל והיה אינסטלטור, שיפוצניק, צבעי וגם חשמלאי (בהנחה שהיה חשמל).

בעולם המודרני, האורבני, זה השתנה כמובן. התחיל תור הזהב של דפי זהב - תופעה שהייתה לא רק בישראל אלא בכל העולם המערבי. היה ספר טלפונים אחד והיה ספר אחד של דפי זהב, שבו חיפשת בעלי מקצוע ומי שלא היה שם לא היה קיים.

יום שני, 21 ביוני 2010

נשות מקצוע - למה יש כל-כך מעט מהן

מחקרים וסקרים שנערכו במדינות מערביות שונות, מצאו כי שיעור הנשים העוסקות במקצועות שקשורים לבנייה ולשירותים לבית - מבניין, דרך אינסטלציה או חשמלאות ועד טכנאות - בדרך-כלל אינו עולה על אחוזים בודדים ובמקרים מסוימים נופל מאחוז אחד.

זה עלול להישמע לכם כמו דבר טבעי כי עבודה עם טיח ולבנים באמת נשמעת כמו "עיסוק גברי" - משהו שעדיף לעסוק בו אם אתה בעל כוח פיזי ולא מגדל ציפורניים. אבל בראייה רחבה יותר, זה בעייתי מאד למשק ולחברה כשנשים מדירות או מודרות ממקצועות מסויימים.

לא כל-כך חשוב באיזה מקצוע מדובר - כאשר רק חלק מהאוכלוסייה עוסק בו או כאשר חלק מהאוכלוסייה נמנע מלעסוק בו, נוצר מחסור.

לדוגמא - בארה"ב, בריטניה וניו-זילנד, שלוש מדינות שבהן משרדי ממשלה חקרו את הנושא וניסו להציע פתרונות, ישנו עודף ביקוש של 5-30 אחוז בענפים הרלוונטיים. מה שלא מפתיע כאשר רק חצי מכוח העבודה הפוטנציאלי מנוצל.

דוגמאות מספריות:

בסקר של המשרד לענייני הנשים (Ministry of Women Affairs) בניו-זילנד, שנערך בשנת 2006, נמצא בין השאר שרק אחוז אחד מהנשאלים האינסטלטורים היו נשים; רק אחוז אחד היו חשמלאיות ולא חשמלאים; לשם השוואה 95 אחוז מהספרים ו-80 אחוז מסוכני הנסיעות היו נשים.

במאמר שכותרתו "אנחנו צריכים עוד אינסטלטורים נשים" שפרסם ארגון CWIT (Chicago Women in Trades) ונמצא ברשימת הקישורים, מצוטט בין השאר נתון של  רשות הנשים במשרד העבודה האמריקני (Women's Bureau of the U.S. Department of Labor) לפיו רק 1.8 אחוז מהעוסקים באינסטלציה הם נשים.
לקריאה נוספת: בעלות מקצוע - יש דבר כזה?

מסמך שפרסם בשנת 1999 משרד העבודה האמריקני, חשף כמה סיבות לתופעה הזו שאינן טריוויאליות. לדוגמא, מעסיקים בענפי הבנייה מוכנים לשלם פחות לנשים בטענה שיש להן פחות כוח פיזי ולכן יבצעו פחות עבודה. נשים שכן עוסקות בענף, מדווחות כי הן מוטרדות ומאויימות על-ידי עובדים גברים שאינם מרוצים מחדירת הנשים לתחום שלהם.

כמובן, יש תפקיד למוסכמות. הרבה נשים נרתעות מעיסוק בתחומים שנתפסים כגבריים, וסקרים שנערכו בנושא זה חשפו בין השאר שהן חוששות שעיסוק כזה ירתיע גם מחזרים פוטנציאליים.

מה שלא ברור מספיק הוא תפקידם של החינוך וההתניות החברתיות. רוב הנשים פשוט אומרות שהן לא נמשכות לעיסוק בתחומים האלה - זאת בניגוד לנשים המעטות יחסית, שמנמקות את הרתיעה שלהם ממקצועות שנחשבים גבריים בכך ש"זה לא נאות שאשה תעסוק בתחום כזה".

גם העדפות מקצועיות ותחומי עניין, כמובן, יכולים להיות פרי של התניות, להיות מושפעים מחינוך וממסרים מפורשים יותר או פחות שהסביבה - הורים, מורים, חברים וכו' - מעבירה לנערה המתבגרת.

יום חמישי, 10 ביוני 2010

בעלי זה ובעלי ההוא

פוסט שלא אומר הרבה - סתם אנקדוטה לשונית.
יש המון ביטויים שכוללים את המילה "בעלי". ישנו כמובן "בעלי מקצוע". ישנם בעלי מלאכה, בעלי חיים, כנף ומניות. ישנם בעלי בתים, בעלי עסקים, בעלי מוגבלויות.

ישנם מזבחי הבעל ובעל הסולם, בעלי תפקידים ובעל זבוב, רבי מאיר בעל הנס, וגם סתם בעל ואשה. באמת, סתם אנקדוטה. 

יום שני, 7 ביוני 2010

לרכוש מקצוע: כיצד רוכשים מקצועות מחשב?

הרבה ישראלים נמצאים עדיין תחת השראת הבועה של סוף שנות התשעים, ונוהרים ללימודי המחשבים באשר הם, לעיתים קרובות בלי לבדוק מה באמת הם מקבלים. אז מהי בעצם הדרך הנכונה "לרכוש מקצועות מחשב" ולהשתלב בענף?

פעם כל העסק היה די ברור: כדי לרכוש מקצוע עליך ללמוד אותו, והמקום הנכון ללמוד על מחשבים הם מחלקות וחוגי מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטאות.

גם היום, לימודי מחשבים במסגרות אקדמיות (לא רק אוניברסיטאות אלא גם מכללות, למשל, והטכניון כמובן) הם דרך המלך לענף. מי שרוצה להפוך למתכנת, מהנדס תוכנה, מנהל פיתוח או מנתח מערכות, יעשה טוב אם יתחיל את דרכו שם.

מצד שני, בכל זאת מדובר במסלול מפרך של שלוש שנים לפחות, שידרוש מכם השקעה של 2000 שעות ויותר (בערך 65-75 שעות שבועיות אקדמיות) עד לתואר המיוחל. ובסופו של דבר, לימודי מחשבים לתואר מספקים הכשרה כללית מאד, שהדגש בה איננו מקצועי אלא אקדמי-מחקרי.

האלטרנטיבה: קורסי מחשבים

קורסי מחשבים של בתי-ספר למקצועות המחשב, מציעים את המסלול הקצר והממוקד יותר. במקום ללמוד 2000 שעות, שכוללות הרבה מתמטיקה, המון חומר אנכרוניסטי או סתם תיאורטי מאד, מקבלים עשרות או מאות שעות שמתרכזות במטרה הסופית: המקצוע.

כמה ממסלולי הלימוד בתחום פיתוח התוכנה, למשל, כוללים למעלה מ-1000 שעות לימוד ומעניקים לתלמיד הכשרה הרבה יותר שימושית ואקטואלית בתכנות מאשר לימודים לתואר ראשון. כמובן שזה פחות יוקרתי מתואר של הטכניון, למשל, אבל בוגרי מסלולים כאלה לעיתים קרובות הרבה יותר מוכנים לעבודה בענף מאשר בעלי תארים.

איזה קורסים קיימים

ישנן בישראל עשרות מסגרות ללימודי מחשב, שמציעות החל מקורסי משתמשים (אופיס, אינטרנט וכו', אך גם תוכנות מקצועיות כמו SAP או פריוריטי), דרך קורסים להכשרת בעלי מקצוע לתחום ה-IT (מפתחים, DBA, מנתחי מערכות) ועד לקורסי פיתוח תוכנה שונים, שנוטים להיות הממושכים והמעמיקים ביותר. 

תחומים פופולריים במיוחד בשנים האחרונות הם קורסים לבניית אתרים, עיצוב אתרים ו-Webmaster, קורסי גרפיקה ומולטימדיה (מ-Photoshop, דרך פלאש ועד כלי עריכת וידאו וסאונד), מסלולים להכשרת מקדמי אתרים, מומחי אבטחת מידע, אדמיניסטרטורים של מערכות ERP ועוד.

כמובן, קורסים להכשרת טכנאי מחשבים, היו ונותרו בין הפופולריים ביותר, והם נחשבים לקורסים שבוגריהם משתלבים בקלות יחסית בתחום - בין השאר משום שזקוקים להם לא רק בהייטק או בארגונים גדולים.

יום ראשון, 23 במאי 2010

מחלות של בעלי מקצוע

אומרים ש"כל אחד והחבילה שלו" וזה נכון גם במה שקשור לבריאות של בעלי מקצוע שונים - לכל תחום יש את הסיכונים המקצועיים והמחלות האופייניות שלו.

בואו נסקור במהירות את הדוגמאות העיקריות:

שיפוצניקים, טייחים, וכל מי שחשוף בעבודה שלו להרבה אבק, נוטים יותר לסבול ממחלות עיניים, בעיות בדרכי הנשימה וכדומה.

צבעים, מדביקי פרקטים, ובעלי מקצוע אחרים שנחשפים לאדים של חומרי צבע ודבקים, נוטים יותר לסבול מבעיות כמו מיגרנות וכאבי ראש, מחלות בדרכי הנשימה ועוד.

אינסטלטורים ומדבירים סובלים מבעיות דומות, בגלל החשיפה לחומרים כימיים שונים, לרבות חומרי ניקוי.

חשמלאים, שלא במפתיע, נוטים יותר להתחשמל בזמן העבודה - למרות שהסטטיסטיקה שלהם קצת יותר טובה מחלק מבעלי המקצוע כי בכל זאת הם חשמלאים...

עובדי חברות גינון נוטים לסבול יותר מבעיות עור, גם בגלל החשיפה לשמש וגם בגלל החשיפה לחרקים שונים במהלך העבודה.

מובילים, שלא במפתיע, סובלים בשכיחות גבוהה יחסית מבעיות גב ובעיות אורתופדיות אחרות. כך גם מתקיני דודים. זגגים, מנעולנים, מסגרים ומתקני תריסים, סובלים יותר מחתכים ופציעות שונות בכפות הידיים.

כיום ישנן מרפאות מיוחדות של "רפואה תעסוקתית" לכל קופות החולים, ומומלץ מאד לבקר במרפאה כזו לפחות פעם אחת ולהיוועץ עם רופא מומחה לגבי הסיכונים המקצועיים, אמצעי הזהירות והמניעה והטיפולים הקיימים, למי שעוסק במקצוע שלכם.

יום חמישי, 6 במאי 2010

בעלי המזל

רוב האנשים לא עובדים במקצוע שהם אוהבים. רוב האנשים מוצאים עבודה שמפרנסת אותם, ומבחינתם "הצלחה" היא היכולת לשלם חשבונות.

ראשית, אנחנו חיים בחברה שיש בה עדיין יסודות חזקים מאד של מוסר עבודה לאומי - מה שקראנו פעם "ערכי העבודה". זו חברה שקידשה את העבודה ושחינכה אותנו שכל עבודה מכבדת את בעליה, במיוחד אם היא עבודת כפיים ועל אחת כמה וכמה כשהיא קשורה לבניין או חקלאות.

לא שזה מפריע לחקלאים לפשוט רגל או שחסרים אנשים שעוסקים בעבודת כפיים שמנוצלים על-ידי המעסיקים שלהם. כלומר, אין כאן הדדיות - או לפחות לא נשאר הרבה מההדדיות שאולי הייתה כאן פעם.

בעבר, להיות בעל מקצוע טוב ולעשות את עבודתך נאמנה, הקנה לך הערכה ויוקרה - גם אם לא בהכרח תגמול הוגן. כיום, אולי בעקבות הרבה שנים של השפעה מערבית, מה שמבטיח הערכה ויוקרה הם עבודה במקצוע "נחשב" וכמובן: לעשות הרבה כסף.

בעלי מקצוע שמרוויחים טוב

כלומר, גם בעלי מקצוע שמרוויחים טוב אבל המקצוע שלהם לא נחשב יוקרתי, או להפך - מי שעובדים במקצוע שדורש לימוד ומיומנות והשכלה אבל מתאפיין בשכר נמוך - מתקשים לזכות בהערכה, ומתלוננים לעיתים קרובות על שחיקה מקצועית גדולה.

וזו מן הסתם אחת הסיבות לכך שהאופקים המקצועיים של אנשים והציפיות שלהם מהמקצוע שבחרו מצטמצמות ליכולת להתפרנס בצורה סבירה איכשהו, לגמור את החודש. עוד דבר שאיננו פשוט כשמדובר בישראל, שבה המרווח בין כושר ההשתכרות ליוקר המחיה הוא מהקטנים בעולם המערבי.

בעלי מזל מקצועי

ישנם, עם זאת, אנשים שבחרו מקצוע לא בהתאם למוסכמות ולחוקים המקובלים אלא בהתאם לנטייה האישית, לתחומי העניין שלהם ולמה שהם אוהבים - ובכל זאת התמזל מזלם להיות מסוגלים לזכות גם בפרנסה טובה וגם בהערכה ותחושת ערך עצמית.

"מזל מקצועי" הוא הגדרה טובה למצב שבו הצלחה מקצועית לא קשורה לבחירת מקצוע מוצלחת אלא למצב שאנשים בחרו מקצוע, לכאורה, מתוך שיקולים שאינם כלכליים-מקצועיים קלאסיים, ובכל זאת זכו בו להצלחה.

יום חמישי, 18 בפברואר 2010

הובלות: איך מחשבים את המחיר?

מחירי הובלות הם מסוג הדברים שאף אחד לא באמת מבין איך הם עובדים, ובכל זאת - איך תדעו כמה לשלם?אין עוד הרבה תחומים שנראים כאוטיים מבחינת דפוסי התמחור שלהם כמו זה של ההובלות. הובלת דירה, מטבע הדברים, היא שיאו של תהליך מתיש שמוציא מאיתנו את המיץ. מעבר דירה הוא עסק מעייף וסוחט רגשית, וההובלה מתרחשת ממש בסיומו.

לכן, לא מפתיע שאנחנו מגיעים להובלה כשאנחנו מותשים ובעלי יכולת מיקוח מופחתת ובאופן מעשי נשלם כמה שיאמרו לנו. ברור שבתנאים כאלה המחירים ישתוללו, מה גם שמלאכת התמחור של הובלה היא לא עניין פשוט.

באופן כללי אפשר לומר שהתמחור של שהתמחור של הובלות הוא פונקציה של מרחק (בין דירת המוצא לדירת היעד), גובה (הדירה ממנה מעבירים ובעיקר של הדירה שעוברים אליה), נפח ומשקל של התכולה.

מחיר הבסיס של הובלה בתוך אותו אזור (נסיעה קצרה) בין קומות קרקע (לא צריך לטפס מדרגות) ושל חפצים קלים (כמו סתם ארגזים) הוא סביב ה-500 שקלים. אפשר להוסיף עוד 100-200 שקלים על כל משימת פירוק והרכבה, על כל חפץ כבד (מקרר, ספה, תנור, מכונת כביסה), ועל כל קומה שצריך לעלות. מרחק הנסיעה הופך משמעותי רק כשהתנועה היא בין אזורים מרוחקים בארץ ויכול להוסיף למחיר עוד 100-400 ש"ח.

כך, המעבר מדירה בקומת קרקע בקריית גת לקומה שלישית בתל-אביב, עם ארבעה "חפצים כבדים" ובלי פירוק והרכבה, יעלה בין 1200 ל-2000 ש"ח, לשם דוגמא. צורת החישוב הזו לא מאד מדויקת, אבל זהו קירוב די מוצלח של מחירי הובלות באשר הם.

יום שלישי, 26 בינואר 2010

מי רוצה להיות טכנאי מזגנים

קשה להאמין, אבל ישנם אנשים שעבורם טכנאות מזגנים היא מקצוע נחשק.

רובנו לא חלמנו בילדותנו להיות טכנאי מזגנים, ובכל זאת ישנם בישראל תריסר מסלולי הכשרה למקצוע הזה ובדרך-כלל הם מלאים ויש רשימות המתנה.

מדוע? משום שמדובר באחד המקצועות שהכי קל לרכוש אותם. לא צריך ניסיון או רקע ואפילו לא בגרות (בדרך-כלל יספיקו עשר שנות לימוד). כלומר, כמעט כולם יכולים להצטרף, ובתום 5-8 חודשי לימוד ובחינה מקבלים תעודה של טכנאי מערכות קירור ויכולים להתחיל להתקין ולתקן מזגנים.

במדינה שבה חלק גדול מהתושבים מבלים את רוב חייהם בין קירות ועם מזגן ברקע, לא מפתיע לגלות שטכנאי מזגנים הם בעלי מקצוע מבוקשים למדי. בוגרי הקורסים יכולים לעבוד במחלקות השירות של אחד מיצרני או משווקי המזגנים הגדולים, או אצל אחד מספקי המשנה או החברות שמספקות שירותי טכנאי למיזוג אוויר. הם גם יכולים להיות עצמאים ולעבוד עבור חברות שונות או להקים עסק משל עצמם.

עלות הציוד הנדרש כדי לפתוח עסק של שירות מזגנים היא לא מאד גבוהה - מדובר על אלפי שקלים בודדים אם רוצים להצטייד טוב, שזה הרבה הרבה פחות ממה שעולה ציוד של שיפוצניק, למשל.

יום שבת, 23 בינואר 2010

מתי אתה קם ליום עבודה

יש אנשים שקמים בכל בוקר ליום עבודה שמתחיל בשעה מסוימת ונגמר באחרת. ישנם אנשים שלעולם אינם יודעים מתי יתעוררו ומתי ילכו לישון.

היכולת של אנשים לעסוק בתחומי עיסוק כאלה ואחרים - עוד לפני שמדברים על הכשרה רלוונטית שעליהם אולי לרכוש - קשורה לכל מיני מאפייני אישיות ומאפיינים פיזיים.

לדוגמא, אדם אינו יכול להיות צבעי אם אין לו יכולת לשאת מיכל צבע קטן-בינוני במשקל 2.5 ק"ג. הוא לא יכול להיות אינסטלטור טוב אם אין לו חוש ריח. הוא לא יכול להיות מנתח פלסטי אם הוא אלרגי לסיליקון. לא יכול להיות טייס קרב אם הוא פוזל.

באותו אופן הפרעות שינה נפוצות, כמו הקושי להתעורר בשעה מסוימת, יכולות למנוע מאנשים לעבוד או להחזיק בעבודות מסוימות - דבר שמי שלא סובל מבעיות כאלו פשוט לא יוכל להבין.

ישנם אנשים שלא יודעים מתי יקומו בבוקר, לא בגלל שאינם יודעים לאיזו שעה כיוונו את השעון המעורר או באיזו שעה אנשים מצפים לראות אותם במשרד - אלא משום שאינם יודעים מתי יתעוררו.

ישנם אנשים שלא יכולים לישון מעט בלילה ואז להשלים בשעות הצהריים, כי הם מפחדים ללכת לישון אחר-הצהריים - הם חוששים שיקומו מהשינה במצב נפשי מעורער, כפי שקורה להם בדרך-כלל.

בלא מעט מקרים אנשים שסובלים מהפרעות שנה בוחרים, בסופו של דבר, בחיים מקצועיים שונים מאד מאנשים אחרים - רק בגלל הבעיה הזו.

ישנם כאלו שבוחרים להיות עצמאים, רק כדי שאיש לא יוכל לומר להם מתי להתעורר. ישנם אנשים שמעדיפים לעבוד במשמרות ערב, שמאפשרות להם לישון במהלך שעות הבוקר והצהריים, ועדיין להגיע בזמן לעבודה. ישנם אנשים שפשוט לא מצליחים להחזיק בעבודה. ישנם כאלו שמצליחים לעבוד בעבודות רגילות, אבל סובלים כל הזמן מעייפות וחוסר ריכוז, וממאנים להשלים עם כך שהם פשוט "אנשי לילה".

בסך-הכל, ישנן יותר אפשרויות מקצועיות לאנשים שהשעון הביולוגי שלהם עובד אחרת ממה שאפשר לחשוב. הדברים הופכים הרבה יותר קלים כאשר מכירים בכך שישנן בעיות אובייקטיביות ומאמצים סגנון חיים שתואם אותן.

יום שני, 18 בינואר 2010

3 דוגמאות של בעלי מקצועות

ישנם סוגים שונים ורבים של בעלי מקצוע ושל מקצועות. כדי להמחיש את הפלואידיות של הביטוי ושל משמעויותיו הפרקטיות ותלויות ההקשר, נביא שלוש דוגמאות.

1. עורכי דין. פעם קראו להם "בעלי מקצועות חופשיים" אבל היום הופקע הביטוי בעלי מקצוע ובדרך-כלל כאשר משתמשים בו מתכוונים לבעלי מקצוע לבית שמציעים שירותי תיקונים וטכנאות, שיפוצים ובנייה, ניקיון וטיפוח, עיצוב או הדברה. לכן, לעיתים קרובות כאשר עו"ד אחד אומר על רעהו שהוא "בעל מקצוע", הוא יאמר זאת בציניות. לומר על עמית שהוא בעל מקצוע זה כמו לומר על מישהו שהוא בחור טוב.

2. חשמלאים. כדי להיות חשמלאי עליך ללמוד ולעמוד בבחינות, לקבל תעודה ורישיון, להירשם דרך משרד העבודה, וכל זה לפני שהרווחת את השקל הראשון. רוב החשמלאים עובדים כשכירים בחברות שמעניקות שירותי חשמל. חשמלאים עצמאיים מרוויחים בעיקר מעבודות קטנות של תיקוני קצרים והחלפת שקעים - עבודות שמשלמים עליהם מאות שקלים בודדות אם בכלל.

3. קבלני שיפוצים. קבלן השיפוצים שלעיתים יכונה שיפוצניק, יכול להיות בעל עסק קטן או בעלים של חברה בעלת מחזורים עסקיים של עשרות מיליונים. קבלן מהסוג השני עשוי להיות "בעל מקצוע" בעצמו אבל בדרך כלל הוא יעסיק בעלי מקצוע רבים ושונים. כדי לעסוק בשיפוצים לא צריך תעודה ולא רישיון, רק ניסיון. רוב השיפוצניקים לומדים את העבודה במסגרת העסקה בעסק משפחתי.

בקיצור: בעלי מקצוע בתחומים שונים מתייחסים אחרת לביטוי "בעל מקצוע" ונדרשים לאסמכתאות שונות כדי להוכיח את מעמדם המקצועי. זה שילוב בין הדינמיקה של השפה והז'רגון לבין הדינמיקה של שווקי העבודה והמקצועות.

יום שלישי, 12 בינואר 2010

מוסר עבודה והתמכרות לעבודה

האם מוסר עבודה הוא אופיום להמונים? האם השאיפה של אנשים לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר, היא בעצם נקודת תורפה שמאפשרת למעסיקיהם לשלוט בהם ביתר קלות?

ובכן, זה בוודאי תיאור קצת קיצוני של העניין, אבל אין ספק שיש בכך יותר משמץ של אמת - כולנו ראינו אנשים שאכפת להם ממקום העבודה שלהם יותר מהבוסים שמדרבנים אותם לעבוד קשה. בעלי המזל שביניהם נפלטים החוצה, מסיבה זו או אחרת, לפני שהתישו עצמם בעבודה קשה. חסרי המזל, מתמכרים.

וורקוהוליזם
היא תופעה שנחקרה לא מעט בשלושת העשורים האחרונים, בארה"ב ואירופה ואפילו ביפן שבה מתועדים לא מעט מקרים של אנשים שמתו כתוצאה מעבודת יתר. ביפן החלו להנהיג לקראת סוף שנות השמונים חופשות כפויות על עובדים שלא רצו לצאת לחופש, והחל משנות התשעים התרבו מקרים של תביעות נכות רלוונטיות ותביעות נזיקין של נשים שבני זוגן מתו כתוצאה מעבודה מאומצת מדי.

אם מקבלים את גישתו של מקס וובר, המוצגת במאמרו הידוע "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם", אז התרבות הקפיטליסטית ללא ספק מעודדת אנשים לעבוד קשה כדרך חיים - אם כי לאו דווקא עד מוות. את חיבתם המוגזמת של הפועלים לעבודה עליה מדבר לפרג' אפשר לתרגם למונחים שלנו כנטייה להתמכר לעבודה כפתרון לבעיות אחרות בחיים ולנטייה כללית לראות בעבודה ערך.

באופן אירוני, רובנו מכירים את הרעיון של עבודה כערך בקונטקסט הלאומי שלו - הציוני או הדתי-ציוני. "שחרור העבודה" של מפא"י, "תורה ועבודה" של בני עקיבא, וכו'. גם ביהדות קיים מושג העבודה, בעיקר כשלילה של הנצרכות בבחינת "שלא להצטרך לידי מתנת בשר ודם".

בהקשר הזה, לא מפתיע שההתנגדות להיעדר-עבודה היא לעיתים קרובות בעלת אופי דתי או אמוציונלי. לדוגמא, הגישה הנאו-ליברלית שרואה במי שאיננו עובד בטלן ולא סתם מובטל, כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר, לא רק שהאדם אדון לגורלו במובן האקזיסטנציאליסטי-הומניסטי הישן, אלא שמי שלכאורה איננו אדון לגורלו הוא בדוואי "אשם" בגורלו.

האם מי שאינם מכורים לעבודה או לא מחזיקים בעבודה הם אנשים חסרי מוסר עבודה? לאו דווקא. האם מוסר עבודה הוא דבר רע? תלוי, מן הסתם, את מי שואלים ובאיזה הקשר. בסופו של דבר, כולנו אוהבים שכשהעבודה נעשית עבורנו היא נעשית היטב, באופן ישר ואתי ואיכפתי. בכל אופן, עדיף בלי להמתכר.

יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

עמלות לבעלי מקצוע

ישנם בעלי מקצוע שחיים ממשכורת וכאלה שחיים מעמלות. לאיזו קבוצה אתם שייכים?

עמלה ("קומיסיון") היא תשלום שנלווה לעסקה או טרנזקציה פיננסית, ונחשב לחלק בלתי נפרד ממנה. עמלות הן חלק בלתי נפרד - או בלתי נפרד לכאורה - מענפי הבנקאות, פיננסים, משכרם של אנשי מכירות, מתווכים (דירות, רכב ועוד), אנשי ביטוח, ברוקרים ומנהלי השקעות, ענף הפרסום. כל מקצוע וסוג העמלות שלו.

רבים אינם יודעים זאת, אך עמלות הן מרכיב שכר לכל דבר שצריך להיכלל גם בחישוב פיצויי פיטורין. לדוגמא, נציג מכירות שמקבל משכורת בסיס עם תוספת של עמלות זכאי לפיצויים על-פי "משכורת קובעת" שהיא ממוצע של שלוש המשכורות האחרונות שלו, כולל העמלות.

במקור עמלה, משורש "עמל", אמורה לתגמל את העובד על עמלו באמצעות נטילת אחוז מסוים מערך העיסקה, אבל זה לא תמיד כך. במקרים רבים העמלות אינן על עבודה ספציפית אלא על עצם הענקת שירותי התיווך במסחר. לדוגמא, בעולם הבנקאות מקובל לקחת עמלות מסוגים שונים, חלקן מוצדקות (למשל, עמלות על פעולות מסחר בניירות ערך) וחלקן בלתי מוצדקות בעליל (כמו עמלות עו"ש בישראל).

גם לוחות מקוונים ואתרי בעלי מקצוע נוהגים ליטול עמלות עבור התיווך בין הגולשים לבין בעלי המקצוע. אך לשם השוואה, אם בתחומים אחרים העמלות נעות בין אחוזים בודדים לשיעור דו-ספרתי, בתחום זה העמלות המקובלות הן בשיעור ממוצע של פחות מאחוז מערך העבודה.


יום שני, 28 בדצמבר 2009

חופשיים?

בעבר נהגו לכנות אנשים שעסקו במקצועות מסוימים בעלי מקצועות חופשיים. משום מה, ה"חופשיים" נעלם מהמשוואה.

כשאמרו לנו פעם בעלי מקצוע - תמיד בתוספת של חופשיים - אנשים חשבו על רואי חשבון ועורכי-דין. זה כנראה התאים, אולי בגלל שדימינו לעצמנו שאנשים שעוסקים במקצועות כאלה, הם בעלי עצמאות כלכלית שמאפשרת להם להיות חופשיים כציפור.

לאן נעלם החופש מהשם? ואיך הוא הפך כינוי לאינסטלטורים, חשמלאים וטכנאים? זאת, כנראה, לא נדע. אבל אפשר לשער שהדימוי הרומנטי של החופש נתגלה כנאיבי כשהמוני עו"דים צעירים מצאו את עצמם מועסקים בשכר רעב כמתמחים. קשה להשתחרר מהתחושה שהיה כאן איזה סוג של תרגיל מצד הגילדה, שדאגה לעצמה בכך שהציפה את השוק בכוח עבודה זול.

בעלי מקצוע מאושרים יש בכל מיני תחומים, אבל מספרם בכל מקרה קטן. אפשר להתווכח עם הטענה לפיה כל מקצוע מכבד את בעליו, אבל קשה לחלוק על כך שחלק מהמקצועות היוקרתיים נתגלו עם השנים כאכזבה. אם כבר להיות בעלי מקצוע, אז לא בטוח שעורך-דין עדיף מטכנאי, וה"חופש" בוודאי לא שייך לפה.