האינסטלטור שלי, נקרא לו ד', מאמין גם היום שכל עבודה מכבדת את בעליה. אבל נמאס לו מהמקצוע, נמאס לו מהלקוחות ונמאס לו מהמדינה.
המקום הזה גמור, אומר לי ד'. תברחו מכאן, כל עוד אתם יכולים.
שמע, אני משיב, אין ספק שהמצב כאן על הפנים - אבל איפה יש לנו את הפריבילגיה להיות מיואשים?
ד' נאנח. אני, הוא מסביר לי, כבר אין לי כוח להילחם. אולי אתם תצליחו יותר.
הרבה שיחות כאלו היו לי עם ד', שהוא כנראה האינסטלטור הכי טוב שפגשתי. בכלל, הוא טוב בכל מה שהוא עושה - עבודות אינסטלציה, שיפוצים, טיח, צבע, כסף. ד', טפו טפו, כבר הרוויח מספיק. הוא קורע את התחת כבר 30 שנה, וכבר עשה ובנה ותיקן ושידרג - כל שועי עולם עשו אצלו ניאגרה. ודווקא בגלל זה כבר לא ממש אכפת לו מהכסף, והוא לא עושה דברים שהוא ממש ממש לא אוהב, כמו שיפוצים, טיח, צבע וכו'. רק אינסטלציה.
כשתיקן אצלי פיצוץ בצינור, הדבר הראשון ששאל זה מי משלם - אני או בעל הבית. זה תיקון מאד יקר בכל מקרה, אבל אפשר לעשות אותו ב-1000 ש"ח ואפשר ב-3000, וד' הקפיד לשאול, והקפיד לפעול בהתאם לתשובה, ולמרות שיצא שקיבל בשביל העבודה פחות ממה שהיא שווה - כי הוא איש הגון ולוקח פחות ממי שיש לו פחות - הוא עשה עבודה קרובה למושלמת. לא רק תיקן את הצנרת, אלא גם סגר יפה את הקיר, שם אריחי קרמיקה חדשים איפה שצריך, צבע, תיקן והשאיר אחריו נקי. בקיצור: עשה את העבודה כמו שצריך.
ככה ד' עושה תמיד - הוא עושה עבודה טובה, לוקח מחיר הוגן, והולך בידיעה שעשה את שלו. רק חבל שיותר מדי אנשים לא נותנים לו ללכת הביתה בתחושה טובה. לא יודעים להתנהג, לא יודעים להעריך, ולא מבינים שהוא לא רק אינסטלטור אלא גם בן-אדם. ולא סתם, אלא בן-אדם אינטליגנטי, קצת מתוסכל ומיובש אבל חריף ובעל ניסיון חיים.
ד' הוא איש חכם. מספיק חכם בשביל להבין שהסובבים אותו לא חושבים שלהיות אינסטלטור זה גליק גדול. זה שהוא בעל מקצוע מעולה, איש עסקים טוב, ובן-אדם, מענטש, זה פחות חשוב. מה שחשוב הוא שהוא אינסטלטור. עובד עם ביוב, לובש בגדים אפורים, וכן, לפעמים הוא גם מסריח. הידיים שלו מחוספסות, פניו חרושות קמטים, ובאופן כללי קשה לומר שד' הוא איש נעים - למרות שקסם אישי לא חסר לו. אבל הוא נוגע ללבי, ומרתק אותי להקשיב לסיפוריו, ומעל לכל - הוא אינסטלטור מצויין. איפה מוצאים היום בכלל בעלי מקצוע טובים?
המקום הזה גמור, אומר לי ד'. תברחו מכאן, כל עוד אתם יכולים.
שמע, אני משיב, אין ספק שהמצב כאן על הפנים - אבל איפה יש לנו את הפריבילגיה להיות מיואשים?
ד' נאנח. אני, הוא מסביר לי, כבר אין לי כוח להילחם. אולי אתם תצליחו יותר.
הרבה שיחות כאלו היו לי עם ד', שהוא כנראה האינסטלטור הכי טוב שפגשתי. בכלל, הוא טוב בכל מה שהוא עושה - עבודות אינסטלציה, שיפוצים, טיח, צבע, כסף. ד', טפו טפו, כבר הרוויח מספיק. הוא קורע את התחת כבר 30 שנה, וכבר עשה ובנה ותיקן ושידרג - כל שועי עולם עשו אצלו ניאגרה. ודווקא בגלל זה כבר לא ממש אכפת לו מהכסף, והוא לא עושה דברים שהוא ממש ממש לא אוהב, כמו שיפוצים, טיח, צבע וכו'. רק אינסטלציה.
כשתיקן אצלי פיצוץ בצינור, הדבר הראשון ששאל זה מי משלם - אני או בעל הבית. זה תיקון מאד יקר בכל מקרה, אבל אפשר לעשות אותו ב-1000 ש"ח ואפשר ב-3000, וד' הקפיד לשאול, והקפיד לפעול בהתאם לתשובה, ולמרות שיצא שקיבל בשביל העבודה פחות ממה שהיא שווה - כי הוא איש הגון ולוקח פחות ממי שיש לו פחות - הוא עשה עבודה קרובה למושלמת. לא רק תיקן את הצנרת, אלא גם סגר יפה את הקיר, שם אריחי קרמיקה חדשים איפה שצריך, צבע, תיקן והשאיר אחריו נקי. בקיצור: עשה את העבודה כמו שצריך.
ככה ד' עושה תמיד - הוא עושה עבודה טובה, לוקח מחיר הוגן, והולך בידיעה שעשה את שלו. רק חבל שיותר מדי אנשים לא נותנים לו ללכת הביתה בתחושה טובה. לא יודעים להתנהג, לא יודעים להעריך, ולא מבינים שהוא לא רק אינסטלטור אלא גם בן-אדם. ולא סתם, אלא בן-אדם אינטליגנטי, קצת מתוסכל ומיובש אבל חריף ובעל ניסיון חיים.
ד' הוא איש חכם. מספיק חכם בשביל להבין שהסובבים אותו לא חושבים שלהיות אינסטלטור זה גליק גדול. זה שהוא בעל מקצוע מעולה, איש עסקים טוב, ובן-אדם, מענטש, זה פחות חשוב. מה שחשוב הוא שהוא אינסטלטור. עובד עם ביוב, לובש בגדים אפורים, וכן, לפעמים הוא גם מסריח. הידיים שלו מחוספסות, פניו חרושות קמטים, ובאופן כללי קשה לומר שד' הוא איש נעים - למרות שקסם אישי לא חסר לו. אבל הוא נוגע ללבי, ומרתק אותי להקשיב לסיפוריו, ומעל לכל - הוא אינסטלטור מצויין. איפה מוצאים היום בכלל בעלי מקצוע טובים?
