יום שלישי, 26 בינואר 2010

מי רוצה להיות טכנאי מזגנים

קשה להאמין, אבל ישנם אנשים שעבורם טכנאות מזגנים היא מקצוע נחשק.

רובנו לא חלמנו בילדותנו להיות טכנאי מזגנים, ובכל זאת ישנם בישראל תריסר מסלולי הכשרה למקצוע הזה ובדרך-כלל הם מלאים ויש רשימות המתנה.

מדוע? משום שמדובר באחד המקצועות שהכי קל לרכוש אותם. לא צריך ניסיון או רקע ואפילו לא בגרות (בדרך-כלל יספיקו עשר שנות לימוד). כלומר, כמעט כולם יכולים להצטרף, ובתום 5-8 חודשי לימוד ובחינה מקבלים תעודה של טכנאי מערכות קירור ויכולים להתחיל להתקין ולתקן מזגנים.

במדינה שבה חלק גדול מהתושבים מבלים את רוב חייהם בין קירות ועם מזגן ברקע, לא מפתיע לגלות שטכנאי מזגנים הם בעלי מקצוע מבוקשים למדי. בוגרי הקורסים יכולים לעבוד במחלקות השירות של אחד מיצרני או משווקי המזגנים הגדולים, או אצל אחד מספקי המשנה או החברות שמספקות שירותי טכנאי למיזוג אוויר. הם גם יכולים להיות עצמאים ולעבוד עבור חברות שונות או להקים עסק משל עצמם.

עלות הציוד הנדרש כדי לפתוח עסק של שירות מזגנים היא לא מאד גבוהה - מדובר על אלפי שקלים בודדים אם רוצים להצטייד טוב, שזה הרבה הרבה פחות ממה שעולה ציוד של שיפוצניק, למשל.

יום שבת, 23 בינואר 2010

מתי אתה קם ליום עבודה

יש אנשים שקמים בכל בוקר ליום עבודה שמתחיל בשעה מסוימת ונגמר באחרת. ישנם אנשים שלעולם אינם יודעים מתי יתעוררו ומתי ילכו לישון.

היכולת של אנשים לעסוק בתחומי עיסוק כאלה ואחרים - עוד לפני שמדברים על הכשרה רלוונטית שעליהם אולי לרכוש - קשורה לכל מיני מאפייני אישיות ומאפיינים פיזיים.

לדוגמא, אדם אינו יכול להיות צבעי אם אין לו יכולת לשאת מיכל צבע קטן-בינוני במשקל 2.5 ק"ג. הוא לא יכול להיות אינסטלטור טוב אם אין לו חוש ריח. הוא לא יכול להיות מנתח פלסטי אם הוא אלרגי לסיליקון. לא יכול להיות טייס קרב אם הוא פוזל.

באותו אופן הפרעות שינה נפוצות, כמו הקושי להתעורר בשעה מסוימת, יכולות למנוע מאנשים לעבוד או להחזיק בעבודות מסוימות - דבר שמי שלא סובל מבעיות כאלו פשוט לא יוכל להבין.

ישנם אנשים שלא יודעים מתי יקומו בבוקר, לא בגלל שאינם יודעים לאיזו שעה כיוונו את השעון המעורר או באיזו שעה אנשים מצפים לראות אותם במשרד - אלא משום שאינם יודעים מתי יתעוררו.

ישנם אנשים שלא יכולים לישון מעט בלילה ואז להשלים בשעות הצהריים, כי הם מפחדים ללכת לישון אחר-הצהריים - הם חוששים שיקומו מהשינה במצב נפשי מעורער, כפי שקורה להם בדרך-כלל.

בלא מעט מקרים אנשים שסובלים מהפרעות שנה בוחרים, בסופו של דבר, בחיים מקצועיים שונים מאד מאנשים אחרים - רק בגלל הבעיה הזו.

ישנם כאלו שבוחרים להיות עצמאים, רק כדי שאיש לא יוכל לומר להם מתי להתעורר. ישנם אנשים שמעדיפים לעבוד במשמרות ערב, שמאפשרות להם לישון במהלך שעות הבוקר והצהריים, ועדיין להגיע בזמן לעבודה. ישנם אנשים שפשוט לא מצליחים להחזיק בעבודה. ישנם כאלו שמצליחים לעבוד בעבודות רגילות, אבל סובלים כל הזמן מעייפות וחוסר ריכוז, וממאנים להשלים עם כך שהם פשוט "אנשי לילה".

בסך-הכל, ישנן יותר אפשרויות מקצועיות לאנשים שהשעון הביולוגי שלהם עובד אחרת ממה שאפשר לחשוב. הדברים הופכים הרבה יותר קלים כאשר מכירים בכך שישנן בעיות אובייקטיביות ומאמצים סגנון חיים שתואם אותן.

יום שני, 18 בינואר 2010

3 דוגמאות של בעלי מקצועות

ישנם סוגים שונים ורבים של בעלי מקצוע ושל מקצועות. כדי להמחיש את הפלואידיות של הביטוי ושל משמעויותיו הפרקטיות ותלויות ההקשר, נביא שלוש דוגמאות.

1. עורכי דין. פעם קראו להם "בעלי מקצועות חופשיים" אבל היום הופקע הביטוי בעלי מקצוע ובדרך-כלל כאשר משתמשים בו מתכוונים לבעלי מקצוע לבית שמציעים שירותי תיקונים וטכנאות, שיפוצים ובנייה, ניקיון וטיפוח, עיצוב או הדברה. לכן, לעיתים קרובות כאשר עו"ד אחד אומר על רעהו שהוא "בעל מקצוע", הוא יאמר זאת בציניות. לומר על עמית שהוא בעל מקצוע זה כמו לומר על מישהו שהוא בחור טוב.

2. חשמלאים. כדי להיות חשמלאי עליך ללמוד ולעמוד בבחינות, לקבל תעודה ורישיון, להירשם דרך משרד העבודה, וכל זה לפני שהרווחת את השקל הראשון. רוב החשמלאים עובדים כשכירים בחברות שמעניקות שירותי חשמל. חשמלאים עצמאיים מרוויחים בעיקר מעבודות קטנות של תיקוני קצרים והחלפת שקעים - עבודות שמשלמים עליהם מאות שקלים בודדות אם בכלל.

3. קבלני שיפוצים. קבלן השיפוצים שלעיתים יכונה שיפוצניק, יכול להיות בעל עסק קטן או בעלים של חברה בעלת מחזורים עסקיים של עשרות מיליונים. קבלן מהסוג השני עשוי להיות "בעל מקצוע" בעצמו אבל בדרך כלל הוא יעסיק בעלי מקצוע רבים ושונים. כדי לעסוק בשיפוצים לא צריך תעודה ולא רישיון, רק ניסיון. רוב השיפוצניקים לומדים את העבודה במסגרת העסקה בעסק משפחתי.

בקיצור: בעלי מקצוע בתחומים שונים מתייחסים אחרת לביטוי "בעל מקצוע" ונדרשים לאסמכתאות שונות כדי להוכיח את מעמדם המקצועי. זה שילוב בין הדינמיקה של השפה והז'רגון לבין הדינמיקה של שווקי העבודה והמקצועות.

יום שלישי, 12 בינואר 2010

מוסר עבודה והתמכרות לעבודה

האם מוסר עבודה הוא אופיום להמונים? האם השאיפה של אנשים לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר, היא בעצם נקודת תורפה שמאפשרת למעסיקיהם לשלוט בהם ביתר קלות?

ובכן, זה בוודאי תיאור קצת קיצוני של העניין, אבל אין ספק שיש בכך יותר משמץ של אמת - כולנו ראינו אנשים שאכפת להם ממקום העבודה שלהם יותר מהבוסים שמדרבנים אותם לעבוד קשה. בעלי המזל שביניהם נפלטים החוצה, מסיבה זו או אחרת, לפני שהתישו עצמם בעבודה קשה. חסרי המזל, מתמכרים.

וורקוהוליזם
היא תופעה שנחקרה לא מעט בשלושת העשורים האחרונים, בארה"ב ואירופה ואפילו ביפן שבה מתועדים לא מעט מקרים של אנשים שמתו כתוצאה מעבודת יתר. ביפן החלו להנהיג לקראת סוף שנות השמונים חופשות כפויות על עובדים שלא רצו לצאת לחופש, והחל משנות התשעים התרבו מקרים של תביעות נכות רלוונטיות ותביעות נזיקין של נשים שבני זוגן מתו כתוצאה מעבודה מאומצת מדי.

אם מקבלים את גישתו של מקס וובר, המוצגת במאמרו הידוע "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם", אז התרבות הקפיטליסטית ללא ספק מעודדת אנשים לעבוד קשה כדרך חיים - אם כי לאו דווקא עד מוות. את חיבתם המוגזמת של הפועלים לעבודה עליה מדבר לפרג' אפשר לתרגם למונחים שלנו כנטייה להתמכר לעבודה כפתרון לבעיות אחרות בחיים ולנטייה כללית לראות בעבודה ערך.

באופן אירוני, רובנו מכירים את הרעיון של עבודה כערך בקונטקסט הלאומי שלו - הציוני או הדתי-ציוני. "שחרור העבודה" של מפא"י, "תורה ועבודה" של בני עקיבא, וכו'. גם ביהדות קיים מושג העבודה, בעיקר כשלילה של הנצרכות בבחינת "שלא להצטרך לידי מתנת בשר ודם".

בהקשר הזה, לא מפתיע שההתנגדות להיעדר-עבודה היא לעיתים קרובות בעלת אופי דתי או אמוציונלי. לדוגמא, הגישה הנאו-ליברלית שרואה במי שאיננו עובד בטלן ולא סתם מובטל, כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר, לא רק שהאדם אדון לגורלו במובן האקזיסטנציאליסטי-הומניסטי הישן, אלא שמי שלכאורה איננו אדון לגורלו הוא בדוואי "אשם" בגורלו.

האם מי שאינם מכורים לעבודה או לא מחזיקים בעבודה הם אנשים חסרי מוסר עבודה? לאו דווקא. האם מוסר עבודה הוא דבר רע? תלוי, מן הסתם, את מי שואלים ובאיזה הקשר. בסופו של דבר, כולנו אוהבים שכשהעבודה נעשית עבורנו היא נעשית היטב, באופן ישר ואתי ואיכפתי. בכל אופן, עדיף בלי להמתכר.