בעלי מקצוע לבית בישראל - חלק ב'

למדריך בעלי המקצוע של דפי זהב הצטרף בשנות השמונים שחקן חדש: המקומון.

בשנות השמונים מדריך הנייר של דפי זהב שלט בכיפה. כדי למצוא מספר טלפון של אדם ספציפי נהגנו לחפש במדריך הטלפון או להתקשר למודיעין 144 (או למעשה: 14 באותם ימים. ה-4 הנוספת הצטרפה מאוחר יותר). כדי למצוא מספרי טלפון של בעלי מקצוע ספציפיים, או עסקים בכלל, חיפשנו בדפי זהב.

אף מתחרה לא יכול היה להתמודד עם המדריך הזהוב ברמה הארצית, אך באותן שנים החלו להיווצר אלטרנטיבות ברמה המקומית, והן הפכו משמעותיות יותר בשנות התשעים.

השנים, כדאי לזכור, הן שנות המקומונים - בראש ובראשונה אלו של קבוצת שוקן (הארץ, חדשות, ולימים TheMarker), כשמעל כולם היה הכוכב: העיר, המקומון האלמותי של תל-אביב.

בעלי מקצוע בישראל

בעלי מקצוע בישראל - חלק ראשון בסקירה היסטורית על תחום בחירת בעלי המקצוע בישראל, מהימים של הגרוש בחור ועד להופעת מדריכי בעלי המקצוע האינטרנטיים מהדור החדש.

במשך שנים רבות היה מדריך הנייר העברי של דפי זהב מקור עיקרי לחיפוש בעלי מקצוע. קשה לתפוס את זה היום, אבל בשנת 1968, כשמוריס קהן רכש את זכויות השימוש במותג הוותיק Yellow Pages, זה היה פחות או יותר הדבר הכי חדשני שאפשר לחשוב עליו.

לפני כן, אם לא היה לך מספר טלפון של צבע (טכנית - ברוב המקרים פשוט לא היה לך טלפון), הטוב ביותר שיכולת לעשות הוא ללכת לחפש אחד, רגלית. ומצד שני, באותם ימים היו לך שכונה התיקונצ'יק או השיפוצניק שלה, כולם הכירו את כולם. המשק היה ריכוזי יותר - עם פחות חברות מסחריות - כך שהפרסום בעיתונים היה זול יותר, ולעיתים קרובות אפשר היה למצוא בעיתון מודעות של בעלי מקצוע לבית.

בשנות השבעים והשמונים זה השתנה, והמדריך הצהוב הפך מקור עיקרי לאיתור והזמנת בעלי מקצוע. פתאום היה מבחר גדול יותר והרבה אפשרויות לבחור מהן. בעלי עסקים גילו שהקהל הוותיק שלהם מתדלדל ולעומת זאת שמגיעים אליהם אנשים חדשים.