חמש שנים עברו מאז העונה האחרונה של "יצאת צדיק", ושלוש או ארבע כמדומני מאז שהוכרעה התביעה האחרונה של בעלי מקצוע ש"נפגעו" נגד הפקת התוכנית. בכל זאת, עד היום קשה לומר אם היא עשתה לנו יותר טוב או יותר רע.
אישית, אני לא ראיתי את התוכנית כששודרה, או לפחות השתדלתי שלא. עם כל הפרומואים והבקרובים והלקטים וכו' קשה שלא לראות לפחות סצינה או שתיים מכל סדרת ריאליטי, ולצורך העניין לא משנה אם זה הדוגמניות 1, היפה והחנון 2 או יצאת צדיק 3. אז קשה שלא לראות בכלל אבל אפשר לנסות לראות כמה שפחות.
מכל מקום, היום כבר אפשר לראות חלק גדול מהסדרה ברשת, וכן - גם אני נתקלתי בזה פה ושם. וכן, מודה שלא התאפקתי וצפיתי. בדיעבד, אולי חבל.
אני לא חולק על החשיבות של תוכניות צרכניות כמו יצאת צדיק, כולל במיוחד כאלו שכוללות תחקירים וחושפות עוולות צרכניות או מלמדות את הצופים להתגונן טוב יותר מפני מעשי עוקץ והונאה.
אבל יש לי תחושה שיצאת צדיק, בדומה מאד ל"כלבוטק" של רפי גינת, גלשה למחוזות הפופוליזם והלבנת הפנים. הרי זו לא באמת חוכמה גדולה להתעמר בחאפר; הרבה יותר קל להציק לדגיגים מאשר להתקרב לכרישים הגדולים.
אז כן, בעקבות התוכנית הזו הרבה אנשים הפכו זהירים יותר - מרמים פחות ו/או נותנים שירמו אותם פחות. מצד שני, גם את החשדנות והפראנויה ישנם מי שיודעים לנצל לעשיית רווח, והם לא תמיד טובים מאלו שמהם למדנו להיזהר.
ומעבר לזה, יש לדעתי משהו מאד לא חינוכי - וגם די מעיק - באיש הטלוויזיה שעט על החשמלאי ומצווח שהוא עבר את המבחן. זה נראה כמו יותר מדי כוח, או שימוש לא זהיר בכוח, כשמכריעים גורלות של אנשים לשבט או לחסד, בפומבי, בפריים טיים. לחשוף את קלונו של אדם בטלוויזיה תמיד מרגיש כמו לינץ'.
ברגעי ההכרעה יהודה הכט, מאחורי הפרגוד, נראה סופק כפיו בתקווה - שהחשמלאי לא יפשל, שיצא מישהו צדיק לשם שינוי. אבל אז, כשהוא בא ומשבח את החשמלאי, קשה שלא לחשוב שמה שהוא אומר לו הוא בעצם "הפעם יצאת צדיק, חשמלאי".
כי הרי זו החוויה הרגילה שלנו במדינה הזו: תמיד מרגישים שהפעם שיחק לנו המזל ואי אפשר לדעת מה יקרה בפעם הבאה. לא לעולם חוסן וכו'. שום דבר טוב לא יכול לצאת מכל כך הרבה פחד.
אישית, אני לא ראיתי את התוכנית כששודרה, או לפחות השתדלתי שלא. עם כל הפרומואים והבקרובים והלקטים וכו' קשה שלא לראות לפחות סצינה או שתיים מכל סדרת ריאליטי, ולצורך העניין לא משנה אם זה הדוגמניות 1, היפה והחנון 2 או יצאת צדיק 3. אז קשה שלא לראות בכלל אבל אפשר לנסות לראות כמה שפחות.
מכל מקום, היום כבר אפשר לראות חלק גדול מהסדרה ברשת, וכן - גם אני נתקלתי בזה פה ושם. וכן, מודה שלא התאפקתי וצפיתי. בדיעבד, אולי חבל.
אני לא חולק על החשיבות של תוכניות צרכניות כמו יצאת צדיק, כולל במיוחד כאלו שכוללות תחקירים וחושפות עוולות צרכניות או מלמדות את הצופים להתגונן טוב יותר מפני מעשי עוקץ והונאה.
אבל יש לי תחושה שיצאת צדיק, בדומה מאד ל"כלבוטק" של רפי גינת, גלשה למחוזות הפופוליזם והלבנת הפנים. הרי זו לא באמת חוכמה גדולה להתעמר בחאפר; הרבה יותר קל להציק לדגיגים מאשר להתקרב לכרישים הגדולים.
אז כן, בעקבות התוכנית הזו הרבה אנשים הפכו זהירים יותר - מרמים פחות ו/או נותנים שירמו אותם פחות. מצד שני, גם את החשדנות והפראנויה ישנם מי שיודעים לנצל לעשיית רווח, והם לא תמיד טובים מאלו שמהם למדנו להיזהר.
ומעבר לזה, יש לדעתי משהו מאד לא חינוכי - וגם די מעיק - באיש הטלוויזיה שעט על החשמלאי ומצווח שהוא עבר את המבחן. זה נראה כמו יותר מדי כוח, או שימוש לא זהיר בכוח, כשמכריעים גורלות של אנשים לשבט או לחסד, בפומבי, בפריים טיים. לחשוף את קלונו של אדם בטלוויזיה תמיד מרגיש כמו לינץ'.
ברגעי ההכרעה יהודה הכט, מאחורי הפרגוד, נראה סופק כפיו בתקווה - שהחשמלאי לא יפשל, שיצא מישהו צדיק לשם שינוי. אבל אז, כשהוא בא ומשבח את החשמלאי, קשה שלא לחשוב שמה שהוא אומר לו הוא בעצם "הפעם יצאת צדיק, חשמלאי".
כי הרי זו החוויה הרגילה שלנו במדינה הזו: תמיד מרגישים שהפעם שיחק לנו המזל ואי אפשר לדעת מה יקרה בפעם הבאה. לא לעולם חוסן וכו'. שום דבר טוב לא יכול לצאת מכל כך הרבה פחד.
