בעל מקצוע/איש מקצוע - מה ההבדל?

אני מחפש כבר כמה ימים את התשובה לשאלה שבכותרת. אני מאמין שכמו שאין מילה מיותרת בתורה כך גם אין מטבע לשון מיותרת בשפה. אני חושב שאם יש שני ביטויים שקשורים ל... החזקת מקצוע, נקרא לזה, אז כנראה שיש ביניהם הבדל מהותי .

מה ההבדל בין "בעלי מקצוע" לבין "אנשי מקצוע"? אני חושב שאם אנחנו אומרים על מישהו שהוא בעל מקצוע, כלומר יש לו בעלות על מקצוע, אז בעצם אמרנו בזה שהוא רכש מקצוע. לעומת זאת, אם מישהו הוא איש מקצוע זה אומר שהוא עוסק במקצוע.

נדמה לי שרכישת מקצוע לא חייבת להיות קשורה ללימודים פורמליים ולהיות מגובה בתעודות. למשל, אם בעל מקצוע מסויים עושה את מלאכתו כפי שלמד אותה מאביו, ובמיוחד אם המקצוע "מסתובב במשפחה" כבר כמה דורות - האם זה באמת חשוב שאין לו תעודות? מצד שני, גם מי שלא למד במסגרת פורמלית ואפילו לא בעסק משפחתי, עשוי להיות אוטודידקט שלמד והתנסה וצבר ניסיון - האם לא נאמר עליו שרכש את המקצוע ביושר?

ישנם, לעומת זאת, אנשים שעוסקים במקצוע מסוים ללא הכשרה מתאימה, ללא לימוד וללא ניסיון. חאפרים. בעלי מקצוע הם לא. גם לומר שהם "אנשי מקצוע" נראה מוגזם.

לוחות בעלי מקצוע

ישנם היום בישראל כמה עשרות אתרים שמציעים לוחות מסווגים של בעלי מקצוע בתחומים שונים. הרשימה שלפניכם כוללת את הבולטים שבהם. גזור ושמור.

דפי זהב. אין צורך להציג. היתרון שלו הוא כמובן בהיקף ובכיסוי והחיסרון הוא בדיוק בזה - שכולם שם ואי אפשר להבדיל בין בעל מקצוע אחד למשנו.

WinWin. הלוח של ידיעות אחרונות (לשעבר ynet center). פועל בשיתוף פעולה עם אתר המקצוענים (להלן) אחרי שהנ"ל נרכש על-ידי קבוצת ידיעות אחרונות בשנת 2010.

המקצוענים. לוח בעלי מקצוע מומלצים לבית עם תוכן מגוון (טיפים, מחירונים, בלוג ועוד). ממוקד ואיכותי באופן יחסי.

מידרג. אתר נוסף באותו סגנון, מהאתרים היותר מושקעים בתחום.

MyPrice. מתמחה בהשוואת מחירים של בעלי מקצוע, בלי אבחנה באיכות או דירוגים.

הומלס. מוכר יותר בזכות לוח הדירות שלו אבל מציע גם לוח בעלי מקצוע.

יד 2. לוח המשומשים הגדול כולל גם רשימות בעלי מקצוע מתחומים שונים.

בעלי מקצוע בתחומי הכתיבה - חלק ב'

[ המשך לפוסט בעלי מקצוע בכתיבה א' ]

מצב העיתונות בימינו הוא תצוגת תכלית של אחת בעיית המקצועיות - אם ה"מקצועיות" היא שם-קוד למדד שעיקרו היכולת של בעל מקצוע לעמוד במשימה המוגדרת, אז לכאורה אין בעיה. אם המו"ל הוא זה שמגדיר את המטרות והעיתון שבבעלותו עונה עליהן, אז אין ספק שהעיתונאים עושים את עבודתם היטב - הם בעלי מקצוע.

ואם לעשות את זה מסובך יותר - אם ציבור הקוראים של העיתון מרוצה מהתוכן העיתונאי שהוא מקבל, רדוד ככל שיהיה, אז לכאורה העיתונאים עושים את מלאכתם כראוי בכך שהם עונים על ציפיותיו של הלקוח (שהוא, כידוע, תמיד צודק). ואם המו"ל מרוצה והקוראים (או לפחות רוב הקוראים) מרוצים, אז מי אנחנו שנעביר על כך ביקורת?

אלא שבעולם העיתונות ישנם מדדים נוספים למידת המקצועיות שבה עבודה נעשית. לדוגמא, ישנה אתיקה עיתונאית שנגזרת מתפקידה של העיתונות ככלבת השמירה של הדמוקרטיה. אתיקה איננה מוסר, אמנם, ושמירה עליה איננה תנאי מספיק לפעילות מוסרית של העוסקים במקצוע העיתונות - אבל היא תנאי הכרחי.

לכן, מה שעושה עיתונאים לבעלי מקצוע טובים הם לא רק כישורי הכתיבה שלהם, היכולת שלהם לזהות ולהביא סיפורים עיתונאיים טובים, או הצלחתם המקצועית במונחי רייטינג. כדי להיות בעלי מקצוע במלוא מובן המילה עליהם לפעול באופן אתי.

בעלי מקצוע בתחומי הכתיבה

מכיוון שעבדכם הנאמן עוסק בכתיבה, גם כתחביב וגם כמקצוע, זהו תחום שקל לי להדגים באמצעותו כמה מהרעיונות והתופעות שהן נושא הבלוג הזה.

ישנם משלחי יד רבים שקשורים לכתיבה וכל מיני סוגים של בעלי מקצוע שפרנסתם היא בכתיבה: סופרים, משוררים, כתבים, עורכים, משכתבים, לבלרים, יח"צנים, ועוד כהנה וכהנה שבוודאי שכחתי.

העיתונות הישראלית, במיוחד, מתגלית בכל פעם כמקור לא אכזב לא רק ליצירה של בעלי מקצוע חדשים אלא גם להמצאת מקצועות חדשים. לדוגמא, "העורכת הלשונית", שהיא בפשטות עובדת שהיא וותיקה מדי מכדי להיקרא "משכתבת" אבל אינה מוכשרת מספיק כדי להיקרא "עורכת" (שימו לב, אגב, שלעולם לא יקראו לגבר "עורך לשוני"). שלא לדבר על תפקידי העריכה ה"אמיתיים" - לרבות עורך המשנה, סגן העורך, העורך המשותף, העורך בפועל, העורך הראשי וכו'.

מכיוון שהעיתונות, באופן ספציפי, היא מקצוע שלעוסקים בו אמורים להיות כישורים מקצועיים ואתיקה, קל להשתכנע שמי שמחזיק בתואר "עיתונאי" הוא גם עיתונאי בפועל, כלומר בעל מקצוע על כל המשתמע מכך. זה, בניגוד לסופר או משורר שזוכים לתואר - במקרה הטוב - משום שהוציאו משהו לאור. ממילא הרי איכות של יצירה ספרותית או לירית היא דבר שנתון במחלוקת, ואילו לעבודה עיתונאית ישנם פרמטרים ברורים (יחסית) שקובעים את טיבה.

אבל באופן מעשי, מה שקובע את איכות העיתונות - שנגזרת מהאיכות האנושית של העוסקים בעיתונות - הן גחמותיהם של המו"לים, ואין זה סוד שהם כבר מזמן לא מתעניינים באיכות. למעשה, המטבע השחוקה לפיה "איכות היא לא מילה גסה" מלמדת בדיוק על ההפך מהמצב - איכות היא בהחלט מילה גסה, כי דיווח עיתונאי "גבוה" מדי עלול להיות רע לרייטינג.

ו... זהו. נמשיך בפוסט אחר.

בעלי לא בבית, בוא

לפעמים מה שמושך אנשים לעסוק בתחום מקצועי מסוים הם נימוקים בלתי רציונליים בעליל. לדוגמא, המיתוס השחוק והאגדות האורבניות על הטובות המיניות בהן אפשר לזכות בתחום הספציפי.

משעשע לפעמים לגלות מהן הסיבות של אנשים לבחור במקצוע זה או אחר. אחד הסיפורים המשעשעים שאני מכיר בהקשר הזה, הוא של חבר שהלך לקורס מקצועי ארוך בגלל שמועה שהגיעה לאוזניו ש"יש שם הרבה כוסיות". וכמובן שהוא התאכזב ועזב. להגנתו אפשר לומר שהיה צעיר כשזה קרה, אבל רק תחשוב על זה - לבחור את המקצוע בו תעסוק במשך שארית חייך על-פי צו ההורמונים שלך?

ואגב, זה לא מאד נדיר. כנראה שלא מעט אנשים בוחרים מקצוע מתוך מחשבה על ה"תועלות הקטנות" שיהיו לו, וזיונים הם ללא ספק במקום הראשון. בעלי מקצוע בתחומים מסויימים מספרים ניסים ונפלאות על הישגיהם המיניים במסגרת העבודה. נדמה לי שבמקומות הראשונים נמצאים נהגי המוניות, צבעים, שיפוצניקים ואינסטלטורים. כמובן, גם תעשיית הבידור ידועה בפעילות מינית עניפה. בכל אופן, זה שאתה הולך לעסוק באחד המקצועות הללו לא אומר שאתה הולך להיות פעיל מינית.

וכמובן שזו רק דוגמא. אנשים רבים מגיעים למקצוע מסוים ממוטיבציות לא נכונות, ובדרך-כלל סופם להתאכזב ולהיות ממורמרים. בקיצור, בפעם הבאה שאתם רואים בסרט או בסדרת טלוויזיה אשה חשקנית שמתקשרת לגנן ואומרת לו "בוא מהר, בעלי לא בבית", תזכרו שזה רק על המסך. כלומר... בדרך-כלל.

עבודה שמכבדת את בעליה

הורינו לימדו אותנו שכל עבודה מכבדת את בעליה. אפשר להוסיף: איש מקצוע טוב עושה כבוד למקצוע.

ההתייחסות לעבודה כאל ערך היא נושא מורכב ואפילו טעון. אצל המפא"יניקים - לימים אנשי מפלגת העבודה - כמיטב המסורת הסוציאליסטית/קומוניסטית, העבודה היא ערך מרכזי. כך גם אצל תנועות אידיאולוגיות משיקות, כמו הציונות הדתית למשל (היא חרטה על דגלה את הצירוף "תורה ועבודה", תעצרו רגע ותחשבו על זה).

בקצה השני נמצא פול לפארג', חתנו של מארכס, שטוען שאהבת העבודה והעלתה למדרגת ערך היא מהשקרים הגדולים של התרבות הקפיטליסטית, המשרתת אותו כאמצעי דיכוי. בספרו "הזכות לעצלות" הוא מביא דוגמאות רבות לכך, ואף מצטט בין השאר אמירות של מנהיגים דתיים (נוצרים כמובן) שהציגו את העבודה הקשה כמצווה דתית.

בימינו, האמירה שכל עבודה מכבדת את בעליה מייצגת במידה רבה ראייה נאיבית של מציאות שבה מוסר עבודה מנוצל על-ידי מעסיקים לא הגונים. עדיין, מוסר עבודה ואתיקה הם דברים שאין מה להתבייש בהם, בעיקר כשאיכות העבודה שנעשית משפיעה על עוד אנשים מלבד המעסיק. במצב שבו קשה לתת אמון בבעלי מקצוע בכמעט כל תחום, אתיקה מקצועית - או סתם הגינות אנושית בסיסית - הם מצרכים יקרי ערך.

שיפוץ קל ברזומה

עיגול פינות בקורות החיים הוא לא סיפור גדול, אבל כשמדובר בניפוח רציני שגם עלול להביך אנשים אחרים, זו יכולה להפוך לחתיכת חזירות.

זהו סוד ידוע שרוב האנשים מרמים בקורות החיים שלהם ובדרך-כלל זה באמת לא ביג דיל. לא נורא לזייף קצת ולהפוך את השליטה שלך בשפה הגרמנית מ"סבירה" ל"טובה". או לטעון שהיית בעבודה מסויימת 3 שנים ולא שנתיים, כדי להסוות את העובדה שבאמצע עשיתי טעות-קריירה מביכה שאתה רוצה להדחיק.

כמובן, זה עניין אחר לגמרי כשאנשים משקרים בקורות החיים שלהם ברמה שהופכת אותם לשרלטנים. לדוגמא, כאשר חברת כנסת שבקושי סיימה תואר ראשון (וגם זה לא לגמרי בטוח), מספרת שהיא בעלת תואר שני, וזה מתגלה רגע לפני שהיא מתמנה לתפקיד של סגנית שר. וזו, באמת, רק דוגמא - פגשתי בימי חיי כמה מקרים באמת קיצוניים של חוצפה בתחום הזה.

בדרך-כלל אנשים חושבים שהבעיה עם שקרים בקורות החיים הן שאדם מציג כישורים שבעצם אין לו. זה נכון, כמובן - כשזה לא שיפוץ קל שבירת קירות והוספת קומות, אז המועמד בעצם מרמה את מי שעתיד להעסיק אותו. אני דווקא מוטרד יותר מהיכולת של אנשים לייחס לעצמם הצלחות-עבר באופן שמביך אותי. לדוגמא, לגלות שמישהו שעבד תחתיי זמן קצר - וגם היה די גרוע, אם כבר נכנסים לזה - מציג את עצמו כאילו עבד איתי תקופה ארוכה. במקרה שלו, מכיוון שדי הביך אותי שבכלל עבדתי איתו מלכתחילה, היה מביך במיוחד לגלות שיש אנשים שחושבים שעבדתי איתו תקופה ארוכה, מרצון.

בעלי מקצוע לא מקצועיים

לפני שניגש לעניינים, חשבתי לפתוח במילה או שתיים על עצם המונח עצם המונח "בעלי מקצוע" ועל השימוש הציני בו.
|
בשפת היומיום, כשאומרים על מישהו שהוא "בעל מקצוע" או "איש מקצוע" מתכוונים לומר שהוא שהוא עוסק במקצוע מסוים. אם כי, אם מתחקים אחר מקור המושג, קרוב לוודאי שהכוונה המקורית הייתה לומר שהאיש עוסק במקצוע אותו רכש, באמצעות הכשרה מקצועית כזו או אחרת, או אפילו באמצעות לימוד ואימון בכוחות עצמו.

זה נשמע דומה אבל זה כלל לא אותו הדבר, משום שיש הבדל גדול בין עיסוק במקצוע כלשהו לבין התמחות באותו מקצוע. לדוגמא, כל אדם יכול להכריז על עצמו שהוא נגר, ואם ינסר, ידביק וימסמר וייצור רהיטים אז גם אנחנו עשויים לומר עליו שהוא נגר, אבל העובדה שבחר בנגרות כמקצוע לא אומרת שהוא מבין משהו בתחום או מוכשר לבצע עבודה טובה כנגר. אנחנו עשויים לומר עליו שהוא "בעל מקצוע גרוע" או שהוא "אינו בעל מקצוע" כלל, אבל מי שאינו מבין דבר בנגרות וישכור את שירותיו עלול להגיע למסקנות דומות רק אחרי שנפל בפח.

כשאנחנו אומרים על אדם "הוא בעל מקצוע" או אומרים למישהו "עליך להזמין איש מקצוע" עלולות להסתתר בתוך האמירה הזו הנחות שגויות. חלק מאתנו יוצאים מתוך הנחה שאנשים שהם בעלי מקצוע, בהגדרה, הם אנשים שיודעים היטב את העבודה ויעשו את מלאכתם היטב. חלקנו, כשאנחנו אומרים על מישהו שהוא בעל מקצוע, כבר מגלמים לתוך האמירה הזו את האמונה - המוצדקת או לא - במקצועיות שלו.

כשכבר ברור לנו שמישהו איננו "מקצועי", כלומר יש פגם באיכות העבודה שהוא עושה או באופן שבו הוא מבצע עבודה זו או אחרת, עדיין חשוב להבחין בין סוגים שונים של חוסר מקצועיות. ישנם "בעלי מקצוע" שהם שרלטנים גמורים, כלומר, הם מציעים למכירה יכולת או ידע מקצועי שאין להם. ישנם בעלי מקצוע חסרי כישרון או ניסיון. וישנם בעלי מקצוע בעלי אתיקה ומוסר פגומים.