הורינו לימדו אותנו שכל עבודה מכבדת את בעליה. אפשר להוסיף: איש מקצוע טוב עושה כבוד למקצוע.
ההתייחסות לעבודה כאל ערך היא נושא מורכב ואפילו טעון. אצל המפא"יניקים - לימים אנשי מפלגת העבודה - כמיטב המסורת הסוציאליסטית/קומוניסטית, העבודה היא ערך מרכזי. כך גם אצל תנועות אידיאולוגיות משיקות, כמו הציונות הדתית למשל (היא חרטה על דגלה את הצירוף "תורה ועבודה", תעצרו רגע ותחשבו על זה).
בקצה השני נמצא פול לפארג', חתנו של מארכס, שטוען שאהבת העבודה והעלתה למדרגת ערך היא מהשקרים הגדולים של התרבות הקפיטליסטית, המשרתת אותו כאמצעי דיכוי. בספרו "הזכות לעצלות" הוא מביא דוגמאות רבות לכך, ואף מצטט בין השאר אמירות של מנהיגים דתיים (נוצרים כמובן) שהציגו את העבודה הקשה כמצווה דתית.
בימינו, האמירה שכל עבודה מכבדת את בעליה מייצגת במידה רבה ראייה נאיבית של מציאות שבה מוסר עבודה מנוצל על-ידי מעסיקים לא הגונים. עדיין, מוסר עבודה ואתיקה הם דברים שאין מה להתבייש בהם, בעיקר כשאיכות העבודה שנעשית משפיעה על עוד אנשים מלבד המעסיק. במצב שבו קשה לתת אמון בבעלי מקצוע בכמעט כל תחום, אתיקה מקצועית - או סתם הגינות אנושית בסיסית - הם מצרכים יקרי ערך.
ההתייחסות לעבודה כאל ערך היא נושא מורכב ואפילו טעון. אצל המפא"יניקים - לימים אנשי מפלגת העבודה - כמיטב המסורת הסוציאליסטית/קומוניסטית, העבודה היא ערך מרכזי. כך גם אצל תנועות אידיאולוגיות משיקות, כמו הציונות הדתית למשל (היא חרטה על דגלה את הצירוף "תורה ועבודה", תעצרו רגע ותחשבו על זה).
בקצה השני נמצא פול לפארג', חתנו של מארכס, שטוען שאהבת העבודה והעלתה למדרגת ערך היא מהשקרים הגדולים של התרבות הקפיטליסטית, המשרתת אותו כאמצעי דיכוי. בספרו "הזכות לעצלות" הוא מביא דוגמאות רבות לכך, ואף מצטט בין השאר אמירות של מנהיגים דתיים (נוצרים כמובן) שהציגו את העבודה הקשה כמצווה דתית.
בימינו, האמירה שכל עבודה מכבדת את בעליה מייצגת במידה רבה ראייה נאיבית של מציאות שבה מוסר עבודה מנוצל על-ידי מעסיקים לא הגונים. עדיין, מוסר עבודה ואתיקה הם דברים שאין מה להתבייש בהם, בעיקר כשאיכות העבודה שנעשית משפיעה על עוד אנשים מלבד המעסיק. במצב שבו קשה לתת אמון בבעלי מקצוע בכמעט כל תחום, אתיקה מקצועית - או סתם הגינות אנושית בסיסית - הם מצרכים יקרי ערך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה