בעלי מקצוע בתחומי הכתיבה - חלק ב'

[ המשך לפוסט בעלי מקצוע בכתיבה א' ]

מצב העיתונות בימינו הוא תצוגת תכלית של אחת בעיית המקצועיות - אם ה"מקצועיות" היא שם-קוד למדד שעיקרו היכולת של בעל מקצוע לעמוד במשימה המוגדרת, אז לכאורה אין בעיה. אם המו"ל הוא זה שמגדיר את המטרות והעיתון שבבעלותו עונה עליהן, אז אין ספק שהעיתונאים עושים את עבודתם היטב - הם בעלי מקצוע.

ואם לעשות את זה מסובך יותר - אם ציבור הקוראים של העיתון מרוצה מהתוכן העיתונאי שהוא מקבל, רדוד ככל שיהיה, אז לכאורה העיתונאים עושים את מלאכתם כראוי בכך שהם עונים על ציפיותיו של הלקוח (שהוא, כידוע, תמיד צודק). ואם המו"ל מרוצה והקוראים (או לפחות רוב הקוראים) מרוצים, אז מי אנחנו שנעביר על כך ביקורת?

אלא שבעולם העיתונות ישנם מדדים נוספים למידת המקצועיות שבה עבודה נעשית. לדוגמא, ישנה אתיקה עיתונאית שנגזרת מתפקידה של העיתונות ככלבת השמירה של הדמוקרטיה. אתיקה איננה מוסר, אמנם, ושמירה עליה איננה תנאי מספיק לפעילות מוסרית של העוסקים במקצוע העיתונות - אבל היא תנאי הכרחי.

לכן, מה שעושה עיתונאים לבעלי מקצוע טובים הם לא רק כישורי הכתיבה שלהם, היכולת שלהם לזהות ולהביא סיפורים עיתונאיים טובים, או הצלחתם המקצועית במונחי רייטינג. כדי להיות בעלי מקצוע במלוא מובן המילה עליהם לפעול באופן אתי.