יום רביעי, 19 בינואר 2011

בעלי מקצוע בישראל

בעלי מקצוע בישראל - חלק ראשון בסקירה היסטורית על תחום בחירת בעלי המקצוע בישראל, מהימים של הגרוש בחור ועד להופעת מדריכי בעלי המקצוע האינטרנטיים מהדור החדש.

במשך שנים רבות היה מדריך הנייר העברי של דפי זהב מקור עיקרי לחיפוש בעלי מקצוע. קשה לתפוס את זה היום, אבל בשנת 1968, כשמוריס קהן רכש את זכויות השימוש במותג הוותיק Yellow Pages, זה היה פחות או יותר הדבר הכי חדשני שאפשר לחשוב עליו.

לפני כן, אם לא היה לך מספר טלפון של צבע (טכנית - ברוב המקרים פשוט לא היה לך טלפון), הטוב ביותר שיכולת לעשות הוא ללכת לחפש אחד, רגלית. ומצד שני, באותם ימים היו לך שכונה התיקונצ'יק או השיפוצניק שלה, כולם הכירו את כולם. המשק היה ריכוזי יותר - עם פחות חברות מסחריות - כך שהפרסום בעיתונים היה זול יותר, ולעיתים קרובות אפשר היה למצוא בעיתון מודעות של בעלי מקצוע לבית.

בשנות השבעים והשמונים זה השתנה, והמדריך הצהוב הפך מקור עיקרי לאיתור והזמנת בעלי מקצוע. פתאום היה מבחר גדול יותר והרבה אפשרויות לבחור מהן. בעלי עסקים גילו שהקהל הוותיק שלהם מתדלדל ולעומת זאת שמגיעים אליהם אנשים חדשים.


שנות השבעים בישראל היו במידה רבה תקופת מעבר בין משק ריכוזי מאד, כמעט סוציאליסטי, למשק הניאו-ליברלי של ימי הליכוד (שבהשפעת מילטון פרידמן ביצע צעדי ליברליזציה קיצוניים הנחשבים בדיעבד לגורם הראשון במעלה לקריסה הכלכלית של אמצע שנות השמונים). הם התאפיינו בשינויים מהותיים בהרגלי הצריכה של הישראלים.

בשנים האלה המשק עבר שינויים רבים, היוזמה הפרטית התפתחה, כספי השילומים החלו להתבזבז אחרי שבשנים הראשונות נחסכו בקפדנות. שיפוץ הבית החל להפוך מפעולת תחזוקה אפורה לסוג של סמל סטטוס.

[ סוף החלק הראשון למאמר "בעלי מקצוע לבית בישראל" ]

אין תגובות: