חופשיים?

בעבר נהגו לכנות אנשים שעסקו במקצועות מסוימים בעלי מקצועות חופשיים. משום מה, ה"חופשיים" נעלם מהמשוואה.

כשאמרו לנו פעם בעלי מקצוע - תמיד בתוספת של חופשיים - אנשים חשבו על רואי חשבון ועורכי-דין. זה כנראה התאים, אולי בגלל שדימינו לעצמנו שאנשים שעוסקים במקצועות כאלה, הם בעלי עצמאות כלכלית שמאפשרת להם להיות חופשיים כציפור.

לאן נעלם החופש מהשם? ואיך הוא הפך כינוי לאינסטלטורים, חשמלאים וטכנאים? זאת, כנראה, לא נדע. אבל אפשר לשער שהדימוי הרומנטי של החופש נתגלה כנאיבי כשהמוני עו"דים צעירים מצאו את עצמם מועסקים בשכר רעב כמתמחים. קשה להשתחרר מהתחושה שהיה כאן איזה סוג של תרגיל מצד הגילדה, שדאגה לעצמה בכך שהציפה את השוק בכוח עבודה זול.

בעלי מקצוע מאושרים יש בכל מיני תחומים, אבל מספרם בכל מקרה קטן. אפשר להתווכח עם הטענה לפיה כל מקצוע מכבד את בעליו, אבל קשה לחלוק על כך שחלק מהמקצועות היוקרתיים נתגלו עם השנים כאכזבה. אם כבר להיות בעלי מקצוע, אז לא בטוח שעורך-דין עדיף מטכנאי, וה"חופש" בוודאי לא שייך לפה.