רבים מאתנו חיים היום במצב של דיאלקטיקה אקזיסטנציאליסטית, עם רכיבי זהות שנמצאים בקונפליקט. מצד אחד, חינכו אותנו שכל עבודה מכבדת את בעליה. מצד שני, איזה כבוד יש בעבודה שבה תנאינו נפגעים בהתמדה וכאשר מעסיקינו רואים בנו סטטיסטים ולא בני אדם?
יש קונפליקט בין מוסר העבודה שמשותף לרבים, והאמונה ש"חשוב לעבוד" לבין התובנה ההולכת ומתגבשת כי אנחנו מנוצלים וכי אותו מוסר עבודה עומד לנו לרועץ כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו פועלים בניגוד לאינטרסים הבסיסיים שלנו.
עובדים חרוצים, בעלי מוסר עבודה גבוה, הם הלחם והמים של המעסיק המנצל. הוא נהנה לעיתים משולי רווח והחזר השקעה של מאות ואפילו אלפי אחוזים על עובד המשתכר באופן שמקשה עליו "לגמור את החודש".
אין פלא אם כן שניתן לראות תופעה הולכת ומתגברת של שכירים שהופכים לעצמאים, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים שעבדו עבור ארגונים גדולים והיום עובדים עבור עצמם.
יש קונפליקט בין מוסר העבודה שמשותף לרבים, והאמונה ש"חשוב לעבוד" לבין התובנה ההולכת ומתגבשת כי אנחנו מנוצלים וכי אותו מוסר עבודה עומד לנו לרועץ כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו פועלים בניגוד לאינטרסים הבסיסיים שלנו.
עובדים חרוצים, בעלי מוסר עבודה גבוה, הם הלחם והמים של המעסיק המנצל. הוא נהנה לעיתים משולי רווח והחזר השקעה של מאות ואפילו אלפי אחוזים על עובד המשתכר באופן שמקשה עליו "לגמור את החודש".
אין פלא אם כן שניתן לראות תופעה הולכת ומתגברת של שכירים שהופכים לעצמאים, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים שעבדו עבור ארגונים גדולים והיום עובדים עבור עצמם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה