יום חמישי, 6 באוגוסט 2009

מקדמי אתרים, הסיפור האמיתי


קידום אתרים, כמו שאר הפרקטיקות הקשורות לשיווק באינטרנט, הוא תחום פרוץ למדי. זהו תחום ייחודי מהבחינה הזו שבמידה רבה אין בו הכשרות והסמכות רשמיות, כי עיקר העבודה קשורה לקידום במנוע החיפוש Google, וחברת גוגל מספקת מעט מאד מידע על הטכנולוגיה שלה. כלומר, עבודת קידום לעולם תתבסס על הערכות, ספקולציות או ניסיון אישי שמבוסס על ניסוי וטעייה.

למרות זאת, יש בישראל רבים שמגדירים את עצמם כ"מומחי קידום אתרים" ולפחות גורם אחד שמעניק תארי מקדם אתרים מוסמך. למען ההגינות יש לומר שאותו גורם מעסיק מקדם אתרים ידוע כמדריך ואותו מקדם אתרים באמת נחשב על-ידי כל מי שמכיר אותו כבעל מקצוע טוב או לפחות בעל ידע רב. ושוב, כשמדברים על "בעלי מקצוע" בתחום הזה, חוזרים לאותה בעיה - קשה להגדיר מה מכניס מישהו שעוסק בו תחת ההגדרה של בעל מקצוע טוב.

בכל אופן, כמו בעלי מקצוע מומלצים בתחומים אחרים, גם בתחום הזה צריך לעשות הפרדה בין הסמכות, הכשרות ותארים לבין יכולות מוכחות. בסופו של דבר, בעלי מקצוע טובים נמדדים על-פי תוצאות עבודתם ובתחום הזה, קידום אתרים, התוצאות יכולות להיות ברורות מאד אם יודעים איך להסתכל עליהן: האם האתר התקדם או לא.

"התקדמות", אגב, לא אומרת התקדמות של ביטוי מסויים או קבוצת ביטויים בתוצאות החיפוש. מקדם אתרים טוב אמור להיות מסוגל להגדיל את תנועת החיפוש הכוללת לאתר, מה שלא בהכרח קורה כאשר משפרים מיקומים עבור ביטויים שהלקוח רוצה.

לדוגמא, ייתכן שהלקוח רוצה להופיע במיקום גבוה עבור הביטוי "ריפוד ספות בדרום הארץ", וייתכן שהמקדם ישמח לקדם אותו עבור הביטוי הזה - שהוא בלתי תחרותי בעליל וקרוב לוודאי שגם לא יביא הרבה תנועה. האם הלקוח לא יעדיף להופיע עבור ביטויים אחרים, אם הם כן יביאו תנועה רלוונטית ואיכותית שתייצר מכירות? האם אכפת בעצם ללקוח עבור אילו ביטויים הוא יופיע, אם הם יעשו את העבודה?

אין תגובות: